תגלית של חוקרים מ-GIGA – Center of Research Cyclotron באוניברסיטת ליאז' מגלה כי הגוף הישן מגיב גם לעולם החיצוני במהלך השינה, ומסביר כיצד מידע מסוים מהסביבה החושית יכול להשפיע על איכות השינה.
חוקרים מ- ULiège שיתפו פעולה עם אוניברסיטת פריבורג בשוויץ כדי לחקור האם הגוף באמת מנותק מהעולם החיצוני במהלך השינה. כדי לעשות זאת, הם התמקדו כיצד פעימות הלב משתנה כאשר אנו שומעים מילים שונות במהלך השינה. הם גילו שמילים מרגיעות האטו את פעילות הלב כהשתקפות של שינה עמוקה יותר ובהשוואה למילים ניטרליות שלא היו להן אפקט האטה שכזה. תגלית זו מוצגת ב כתב עת לחקר השינה ו שופך אור חדש על אינטראקציות מוח-לב במהלך השינה.
מתיו קורומה (הקרן למחקר מדעי – חוקרת פוסט-דוקטורט FNRS), כריסטינה שמידט ואתנה דמרצי (שתיהן קרן למחקר מדעי – FNRS Research Associate) ממרכז המחקר GIGA Cyclotron Research ב- ULiège שיתפו פעולה עם עמיתים מאוניברסיטת פריבורג הובילו מחקר קודם המנתח נתוני מוח (אלקטרואנצפלוגרמה) מראים שמילים מרגיעות הגבירו את משך השינה העמוקה ואיכות השינה, מה שמראים שאנו יכולים להשפיע באופן חיובי על השינה באמצעות מילים משמעותיות. עד אז, המחברים שיערו שהמוח גם נשאר מסוגל לפרש מידע חושי באופן שהופך את הגוף שלנו לרגוע יותר לאחר שמיעת מילים מרגיעות במהלך השינה. במחקר חדש זה, הייתה לכותבים הזדמנות לנתח את פעילות הלב (אלקטרוקרדיוגרמה) כדי לבדוק השערה זו וגילו שהלב מאט את פעילותו רק לאחר הצגת מילים מרגיעות, אך לא בקרה.
לאחר מכן הושוו סמנים של פעילות הלב והמוח כאחד כדי להבחין עד כמה הם תרמו לאיפונון השינה על ידי מידע שמיעתי. פעילות לב אכן הוצעה לתרום באופן ישיר לאופן בו אנו תופסים את העולם, אך עד כה הושגו עדויות כאלה בערות. עם תוצאות אלה, החוקרים של ULiège הראו שזה נכון גם בשינה, ומציעים פרספקטיבה חדשה על התפקיד החיוני של תגובות גופניות מעבר לנתוני המוח להבנתנו את השינה.
רוב מחקרי השינה מתמקדים במוח וממעטים לחקור את פעילות הגוף".
ד"ר כריסטינה שמידט, מרכז מחקר ציקלוטרונים של GIGA ב-ULiège
"למרות זאת, אנו משערים שהמוח והגוף מחוברים גם כשאיננו יכולים לתקשר באופן מלא, כולל שינה. יש לקחת בחשבון גם מידע במוח וגם בגוף להבנה מלאה של איך אנחנו חושבים ומגיבים לסביבה שלנו", מסביר ד"ר דמרצי.
"שיתפנו בחופשיות את המתודולוגיה שלנו בהתאם לעקרונות של Open Science בתקווה שהכלים שסייעו לגילוי זה יעוררו חוקרים אחרים לחקור את התפקיד שממלא הלב בתפקודי שינה אחרים", תומך ד"ר קורומה.
עבודה זו מציעה גישה מקיפה יותר לגבי אפנון תפקודי שינה על ידי מידע חושי. על ידי התבוננות בתגובות הלב לצלילים, אנו עשויים, למשל, ללמוד בעתיד את תפקידו של הגוף באופן שבו צלילים משפיעים על עיבוד רגשי של זיכרונות במהלך השינה.
