מחקר רדיולוגיה חושף דפוסים של אלימות בני זוג אינטימיים על פני קבוצות גיל

אלימות בין בני זוג אינטימיים (IPV) משפיעה באופן לא פרופורציונלי על נשים ואוכלוסיות צעירות יותר, עם שיא השכיחות בין גיל ההתבגרות לבגרות הצעירה. באופן מדאיג, קיים מתאם חזק בין IPV שנחווה בגיל ההתבגרות לבין התמשכותו בבגרות.

רדיולוגים יכולים למלא תפקיד מפתח בזיהוי סימנים פיזיים של IPV, מכיוון שדפוסי שברים ספציפיים שזוהו בהדמיה הוכחו כמנבאים התעללות בילדים ומבוגרים. עם זאת, מידע מוגבל זמין על דפוסי פציעה אצל מתבגרים חשופים ל-IPV ומבוגרים מתעוררים למרות פגיעותם. במחקר שנערך לאחרונה, חוקרים מבית החולים Brigham and Women's, חבר מייסד של מערכת הבריאות של Mass General Brigham, מציעים תובנות שיסייעו לספקי שירותי בריאות לזהות IPV בקבוצות גיל אלו שקודם לכן התעלמו מהן.

החוקרים ערכו סקירת נתונים רטרוספקטיבית של חולי IPV במחלקות החירום בארה"ב מ-2005 עד 2020, במטרה לזהות דפוסים הקשורים ל-IPV בשלוש קבוצות גיל: מתבגרים (<18 שנים), מבוגרים מתעוררים (18-25 שנים) ומבוגרים ( > 25 שנים). הממצאים שלהם חשפו כי בעוד שחומרת ה-IPV הכוללת עלתה עם הגיל, מתבגרים הראו שכיחות גבוהה משמעותית של תקיפה מינית בהשוואה למבוגרים מתעוררים ומבוגרים. שיעור המטופלות היה הגבוה ביותר בקרב מתבגרים וירד עם הגיל. בנוסף, מטופלים בגיל ההתבגרות הראו שיעורים גבוהים יותר של פציעות בגזע התחתון, שברים בפנים ושברים בכפות הידיים, האצבעות והבהונות. יש לציין כי הייתה להם סבירות גבוהה פי ארבעה לשברים בצוואר הרחם בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות.

בעוד IPV הוא נושא קריטי בכל קבוצות הגיל, השלב ההתפתחותי, הדינמיקה החברתית והמבנים המערכתיים סביב מתבגרים מספקים הזדמנויות ייחודיות להתערבות יעילה. מאמצים לטפל ב-IPV של בני נוער יכולים למנף את הגורמים הללו כדי לקדם שינויים מתמשכים בהתנהגות ובמערכות יחסים, ובכך למנוע את המשך מעגל האלימות לבגרות."

בהרטי ח'ורנה, ד"ר, רדיולוג ומייסד ומנהל מרכז המחקר והחדשנות בהדמיית טראומה בבית החולים בריגהם ולנשים