גם כאשר לחץ הדם נשלט היטב, מבוגרים שלחץ הדם שלהם משתנה באופן נרחב מפעימות לב אחד למשנהו עשויים להיות בסיכון גבוה יותר להתכווצות מוחית ולפגיעה בתאי עצב, כך עולה ממחקר חדש בהובלת בית הספר לגרונטולוגיה של USC Leonard Davis.
המחקר, שפורסם לראשונה באינטרנט ב- כתב עת למחלת אלצהיימר ב-17 באוקטובר, חושף ש"אי יציבות דינמית" קצרת טווח בלחץ הדם – שינויים מרגע לרגע הנמדדים על פני דקות בלבד – קשורה לאובדן רקמת מוח באזורים קריטיים לזיכרון ולקוגניציה, כמו גם לסמנים ביולוגיים בדם של נזק לתאי עצב.
"הממצאים שלנו מראים שגם כאשר לחץ הדם הממוצע הוא תקין, חוסר יציבות מפעימות לב אחד למשנהו עלול להפעיל לחץ על המוח", אמר פרופסור לגרונטולוגיה ורפואה של ליאונרד דייויס ב-USC, דניאל ניישן, מחבר בכיר של המחקר. "נראה שהתנודות הללו מרגע לרגע קשורות לאותם סוגים של שינויים מוחיים שאנו רואים בניוון עצבי מוקדם."
מעבר ללחץ דם גבוה: חשיבות היציבות
בעוד שלחץ דם ממוצע גבוה ידוע מזה זמן רב כמגביר את הסיכון לדמנציה, מחקר זה מתמקד בשונות בלחץ הדם, או בכמה לחץ הדם עולה ויורד בפרקי זמן קצרים. עדויות אחרונות מצביעות על כך שתנודות כאלה יכולות לאמץ כלי דם קטנים במוח ולהפחית את יכולתם לספק זרימת דם יציבה.
במחקר זה שילבו החוקרים שני מדדים משלימים:
- משתנה אמיתי ממוצע (ARV)אשר לוכדת כמה לחץ דם סיסטולי (המספר העליון בקריאת לחץ דם) משתנה בין כל פעימות לב.
- אינדקס נוקשות עורקים (ASI)המשקף את מידת הגמישות או הנוקשות של העורקים כשהם מגיבים לאותם שינויים בלחץ.
יחד, מדדים אלו מצביעים על כמה משתנה זרימת הדם במשך תקופה קצרה, או מה שהחוקרים מכנים "אי יציבות דינמית של לחץ הדם".
"לחץ הדם אינו סטטי; הוא תמיד מסתגל לצרכי הגוף", הסביר ניישן.
אבל ככל שאנו מתבגרים, הרגולציה הזו יכולה להיות פחות מדויקת. מחקר זה מצביע על כך שתנודות מוגזמות עשויות להיות סימן להזדקנות כלי הדם התורמת לפגיעה מוחית."
דניאל ניישן, פרופסור לגרונטולוגיה ורפואה בבית הספר לאונרד דייויס, אוניברסיטת דרום קליפורניה
מדידת שינויים במוח ובדם
המחקר כלל 105 קשישים גרים בקהילה בין הגילאים 55 עד 89 שהיו בריאים בדרך כלל וללא מחלה נוירולוגית גדולה. במהלך סריקות MRI, לחץ הדם של המשתתפים נוטר ברציפות באמצעות מכשיר שרוול אצבע שרשם כל פעימה במשך שבע דקות. לאחר מכן ניתחו החוקרים כיצד התנודות הללו בקנה מידה עדין קשורות למבנה המוח ולסמנים ביולוגיים בדם קשורות לניוון עצבי.
סריקות MRI גילו שלמשתתפים עם ARV גבוה וגם ASI גבוה, המעידים על לחץ לא יציב ועורקים נוקשים, היו נפחי קליפת ההיפוקמפוס והאנטורינאליים קטנים יותר. שני אזורי מוח אלו חיוניים ללמידה ולזיכרון והם בין הראשונים המושפעים ממחלת האלצהיימר. דגימות דם הראו כי לאותם אנשים יש רמות גבוהות יותר של אור נוירופילמנט (NfL), סמן מבוסס דם שעולה כאשר תאי עצב נפגעים.
חשוב לציין, ממצאים אלה נותרו משמעותיים גם לאחר שהתייחסו לגילם, המין ולחץ הדם הממוצע של המשתתפים, מה שמצביע על כך שהתנודות עצמן, לא רק הלחץ הכללי, עשויות להיות גורם סיכון מרכזי.
בנוסף, השינויים המוחיים נראו בולטים יותר בצד שמאל, בהתאם למחקרים קודמים שהראו כי ההמיספרה השמאלית עשויה להיות פגיעה יותר ללחץ כלי דם ולמחלות ניווניות עצביות כגון אלצהיימר. החוקרים משערים שהבדלים באנטומיה של כלי הדם או בדרישות זרימת הדם בין ההמיספרות עלולים להפוך את הצד השמאלי לרגיש יותר.
השלכות על מניעת דמנציה
הממצאים פותחים צוהר חדש לאופן שבו שינויים קרדיווסקולריים תורמים לירידה קוגניטיבית ועשויים להציע אסטרטגיות מניעה חדשות.
"באופן מסורתי, התמקדנו בהורדת מספרי לחץ הדם הממוצעים", אמר טרבור לוהמן, עוזר מחקר של USC פרופסור לנוירולוגיה וגרונטולוגיה והמחבר הראשון של המחקר. "אבל המחקר הזה מציע שאנחנו צריכים גם לבחון עד כמה לחץ הדם יציב מרגע לרגע. הפחתת התנודות האלה יכולה לעזור להגן על המוח, אפילו אצל אנשים שהקריאות הממוצעות שלהם נראות בסדר."
מחקר עתידי יחקור האם התערבויות המייצבות את לחץ הדם, כגון תזמון תרופות מותאם, פעילות גופנית או הפחתת מתח, יכולות להאט את הזדקנות המוח ולהפחית את הסיכון לדמנציה. המחברים גם מציינים כי מכיוון שזה היה מחקר חתך, הוא לא יכול להוכיח סיבה ותוצאה, מה שמצריך מחקרים גדולים יותר וארוכי טווח שבוחנים מקרוב את הקשרים בין לב וכלי דם לבריאות המוח.
"התוצאות שלנו מדגישות עד כמה הלב והמוח קשורים קשר הדוק", אמר לוהמן. "שמירה על זרימת דם יציבה ובריאה יכולה להיות אחת הדרכים הטובות ביותר לתמוך בבריאות המוח ככל שאנו מתבגרים."
