ידוע כי סיבים הם חלק חשוב בתזונה בריאה, אך פחות מ-10% מהאמריקאים אוכלים את הכמות המינימלית המומלצת. מחקר חדש של Stanford Medicine עשוי סוף סוף לשכנע אותנו למלא את הצלחות שלנו בשעועית, אגוזים, ירקות ממשפחת המצליבים, אבוקדו ומזונות אחרים העשירים בסיבים. המחקר, שיתפרסם ב מטבוליזם של הטבע ב-9 בינואר זיהה את ההשפעות האפיגנטיות הישירות של שני תוצרי לוואי נפוצים של עיכול סיבים ומצא שלחלק מהשינויים בביטוי הגנים היו פעולות אנטי-סרטניות.
כאשר אנו אוכלים סיבים, המיקרוביום של המעי מייצר חומצות שומן קצרות שרשרת. תרכובות אלו הן יותר מסתם מקור אנרגיה עבורנו: זה זמן רב נחשד כי הן משפיעות בעקיפין על תפקוד הגנים. החוקרים עקבו אחר האופן שבו שתי חומצות השומן קצרות השרשרת הנפוצות ביותר במעי שלנו, הפרופיונאט והבוטיראט, שינו את ביטוי הגנים בתאים אנושיים בריאים, בתאי סרטן המעי הגס אנושיים שטופלו ולא טופלו ובמעי עכברים. הם מצאו שינויים אפיגנטיים ישירים בגנים ספציפיים המווסתים את התפשטות התאים והתמיינות, יחד עם אפופטוזיס, או תהליכי מוות תאי מתוכנתים מראש – כולם חשובים לשיבוש או שליטה בצמיחת התאים הבלתי מבוקרת שעומדת בבסיס הסרטן.
מצאנו קשר ישיר בין אכילת סיבים לבין אפנון של תפקוד גנים שיש לו השפעות אנטי-סרטניות, ולדעתנו זה כנראה מנגנון עולמי מכיוון שחומצות השומן קצרות השרשרת הנובעות מעיכול סיבים יכולות לנוע בכל הגוף. זה בדרך כלל המקרה שהתזונה של אנשים דלה מאוד בסיבים, וזה אומר שהמיקרוביום שלהם לא ניזון כראוי ואינו יכול לייצר חומצות שומן קצרות שרשרת כמו שצריך. זה לא עושה טוב לבריאותנו".
מייקל סניידר, PhD, סטנפורד וו. אשרמן, MD, פרופסור FACS לגנטיקה
בהתחשב בשיעורים המדאיגים של סרטן המעי הגס בקרב מבוגרים צעירים יותר, ממצאי המחקר יכולים גם לעורר שיחה ומחקר על ההשפעות הסינרגטיות האפשריות של דיאטה וטיפול בסרטן.
"על ידי זיהוי מטרות הגנים של המולקולות החשובות הללו נוכל להבין כיצד הסיבים מפעילים את ההשפעות המועילות שלהם ומה משתבש במהלך הסרטן", הוסיף סניידר.
