התאוששות שלאחר מגפה בצריכת אנטיביוטיקה, במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית, מעלה חששות לגבי עמידות לאנטי-מיקרוביאלית ואתגרי בריאות עולמיים.
לִלמוֹד: מגמות גלובליות בצריכת אנטיביוטיקה במהלך 2016–2023 ותחזיות עתידיות עד 2030. קרדיט תמונה: Saiful52/Shutterstock.com
במחקר שפורסם לאחרונה ב הליכים של האקדמיה הלאומית למדעיםקבוצת חוקרים ניתחה מגמות צריכת אנטיביוטיקה (2016-2023), ההשפעות של מחלת הקורונה 2019 (COVID-19), וצמיחה כלכלית, והערכתי שימוש עתידי כדי להנחות מדיניות עמידות לאנטי-מיקרוביאלית.
רֶקַע
עמידות לאנטיביוטיקה היא אתגר בריאותי עולמי דוחק, שתורמת לכמעט 5 מיליון מקרי מוות בשנת 2019, עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה למרות צריכה נמוכה יותר.
התנגדות נובעת משימוש יתר בבני אדם, בחקלאות ובבעלי חיים ובקרת זיהומים לקויה. צריכת אנטיביוטיקה עלתה ב-65% בין 2000 ל-2015, מונעת על ידי צמיחה כלכלית במדינות בעלות הכנסה בינונית נמוכה (LMICs), בעוד שמדינות בעלות הכנסה גבוהה (HICs) שומרות על שיעורים גבוהים יותר לנפש.
הסתמכות יתר על אנטיביוטיקה, במיוחד הזקוקה לשיפור תברואה, מגבירה את העמידות. מעקב אחר שימוש באנטיביוטיקה הוא קריטי להתאמת מדיניות וטיפול בפערים. יש צורך במחקר נוסף כדי לקשר מגמות צריכה עם התנגדות ותוצאות.
לגבי המחקר
הנתונים נאספו עבור 67 מדינות באמצעות מסד הנתונים של IQVIA Medical Information Data Analysis System (MIDAS), המספק הערכות לגבי מכירות תרופות תרופות. IQVIA MIDAS אוספת נתונים חודשיים מבתי מרקחת וחנויות אחרות, ומסווגת את הצריכה לפי מגזרי קמעונאות ובתי חולים.
כמויות האנטיביוטיקה נמדדו בקילוגרמים של חומרים פעילים והומרו למינונים יומיים מוגדרים (DDD) באמצעות מערכת הסיווג האנטומי-תרפיוטי כימי (ATC/DDD) של ארגון הבריאות העולמי (WHO). ההנחה הייתה כי אנטיביוטיקה במגזר בית החולים ניתנת תוך ורידי, בעוד שאנטיביוטיקה במגזר הקמעונאי נחשבה ניתנת דרך הפה.
ערכי DDD עבור תרופות משולבות חושבו על ידי הפרדה וניתוח של מולקולות בודדות, והערכות נגזרו ממקורות נוספים עבור מולקולות חסרות DDD מוגדרות.
נתוני האוכלוסייה מהבנק העולמי ומהממשלות הלאומיות שימשו לחישוב שיעורי הצריכה ב-DDDs לכל 1,000 תושבים ביום. המדינות קובצו לפי סיווגי הכנסה של הבנק העולמי לשנת 2023: LMICs, מדינות בעלות הכנסה בינונית (UMICs) ו-HICs.
אנטיביוטיקה סווגה עוד יותר באמצעות מסגרת WHO Aware (גישה וצפה). ניתוחי סדרות זמן מופרעות (ITSAs) העריכו את ההשפעה של מגיפת COVID-19 על הצריכה, בעוד תחזיות שימוש גלובליות עד 2030 נוצרו באמצעות אקסטרפולציה וניתוח רגישות. ניקוי הנתונים והדמיה בוצעו באמצעות Stata, R ו-Excel.
תוצאות המחקר
בין 2016 ל-2023, צריכת האנטיביוטיקה הכוללת ב-67 המדינות עם נתונים זמינים עלתה ב-16.3%, ועלתה מ-29.5 ל-34.3 מיליארד DDDs. במהלך אותה תקופה, שיעור צריכת האנטיביוטיקה הממוצע עלה ב-10.6%, מ-13.7 ל-15.2 DDDs ל-1,000 תושבים ביום. נצפו שינויים בולטים בין קבוצות ההכנסה כפי שהוגדרו על ידי הבנק העולמי.
MICs, המקיפים גם LMICs ו-UMICs, ראו עלייה של 18.6% בשיעורי הצריכה לעומת ירידה של 4.9% ב-HICs. למגיפת COVID-19 הייתה השפעה ניכרת, כאשר הצריכה ירדה משמעותית בשנת 2020, במיוחד ב-HICs (-17.8%), לפני שהתאוששה ב-MICs.
העלייה האחוזית הגדולה ביותר בצריכת אנטיביוטיקה התרחשה ב-MICs, במיוחד ב-LMICs כמו וייטנאם, שם התעריפים יותר מכפילו את עצמם, וב-UMICs כמו תאילנד ומרכז אמריקה. עד 2023, שלושה LMICs ושלושה UMICs דורגו בין 10 המדינות המובילות לצריכת אנטיביוטיקה, והדגישו שינויים בדפוסים העולמיים.
לעומת זאת, המדינות עם הירידות החדות ביותר במהלך המגיפה כללו את הפיליפינים ומלזיה. שיעורי ההחלמה לאחר המגפה היו מגוונים, כאשר MICs חוו עלייה מהירה בהובלת מדינות כמו אינדונזיה, ארגנטינה והודו.
גם צריכת האנטיביוטיקה השתנתה לפי סוג התרופות. פניצילינים רחבי טווח, צפלוספורינים ומקרולידים נותרו הנצרכים ביותר, אם כי מגמות השימוש היו שונות בין קבוצות ההכנסה.
בסוף תקופת המחקר, ה-MICs עלו על ה-HIC בשיעורי צריכת המקרולידים והפלואורוקווינולונים, בעיקר בשל עלייה ב-LMICs. צריכת אנטיביוטיקה "המוצא האחרון", כמו קרבפנמים ואוקסזולידינונים, עלתה בחדות ב-MIC, מה שמצביע על אתגרי עמידות מתעוררים.
ניכרו הבדלים בשימוש באנטיביוטיקה של Access ו-Watch. HICs צרכו באופן עקבי יותר אנטיביוטיקה של Access, כאשר אינדקס ה-Access-to-Watch שלהם גדל, בעוד ש-MICs צרכו יותר אנטיביוטיקה של Watch, במיוחד ב-LMICs. עד 2023, LMICs הובילו את צריכת ה-Watch, מה שמשקף פערים בשיטות הניהול.
צריכת האנטיביוטיקה העולמית בשנת 2023, כולל הערכות לגבי נתונים חסרים, הגיעה ל-49.3 מיליארד DDDs, או 17.0 DDDs לכל 1,000 תושבים ליום, מה שמסמן עלייה של 20.9% בשימוש הכולל מאז 2016.
תחזיות מצביעות על כך שללא שינויי מדיניות, הצריכה העולמית עלולה לעלות ב-52.3% עד שנת 2030, ועשוי להגיע ל-75.1 מיליארד DDDs, מה שמדגיש את הצורך הדחוף בהתערבויות ממוקדות.
מסקנות
לסיכום, בין 2016 ל-2023, צריכת האנטיביוטיקה העולמית עלתה ב-20.9%, לאט מהעלייה של 35.5% מ-2008 ל-2015, עם ירידה משמעותית ב-2020 עקב מגיפת ה-COVID-19.
HICs ראו את ההפחתה הגדולה ביותר, שהושפעה מאמצעי בריאות הציבור, בעוד ש-MIC התאוששו במהירות לאחר המגפה, מונעת על ידי צמיחה כלכלית ועיור. MICs ראו גם שימוש גובר באנטיביוטיקה של מוצא אחרון ובפלואורוקווינולונים, והדגישו פערים בניהול.
התמודדות עם מגמות אלו דורשת רגולציה חזקה יותר, גישה שוויונית והשקעה באמצעי מניעה כמו תברואה, חיסון ואבחון, לצד מסגרות גלובליות כמו Aware של ארגון הבריאות העולמי כדי להילחם ביעילות בהתנגדות לאנטי-מיקרוביאלית.
