הפרישה מצבא ארה"ב ב-2016 הותירה את תושב לורנס, מאט הייסטינגס, ללא עגינה. הייסטינגס, ראש חטיבת תעופה קרבית לשעבר, היה מישהו עם כישורים מבוקשים: הוא היה היחיד שיכול לטוס במשימות מסוימות, שהיה לו כישורים וניסיון הדרושים למדריכים אחרים.
פתאום הכל נגמר.
"פרישה הייתה משהו שכולם מחפשים", אמר, "אבל זה לא היה מה שחשבתי שזה יהיה".
במקום זאת, הייסטינגס אמר שהוא נאבק במחשבות אפלות והמשיך להעניש את עצמו פיזית ונפשית.
"פשוט הייתי במרחב השלילי הזה", אמר. "ופשוט ידעתי את זה -; לא רציתי להתאבד -; אבל פשוט לא ראיתי שום אפשרות אחרת."
רק לאחר שעודדו את הייסטינגס לנסות תוכנית לחיילים משוחררים ולמגיבים ראשונים, שפותחה במומחיות של אוניברסיטת קנזס, הוא יכול היה להתמודד עם הסערה הרגשית והלחץ הפוסט-טראומטי שלו. כעת מחקר פיילוט שפורסם לאחרונה הראה כיצד לתוכנית, שנקראת Warriors' Ascent, יכולה להיות השפעה חיובית על ותיקים כמו הייסטינגס.
במחקר הפיילוט, למשתתפי התוכנית היה שיעור נשירה נמוך משמעותית (2.9%) מהממוצע בכל סוגי הטיפולים לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית, או PTSD, (36%). הטיפול נמצא יעיל בהפחתת דיכאון, מתח פוסט טראומטי ושתייה בסיכון גבוה. חיילים משוחררים רבים נאבקים בהשפעות של PTSD, מה שמותיר אנשים להרגיש את ההשפעות המתמשכות של טראומה גם לאחר שמקור הסכנה או גורם הלחץ חולף.
"טיפולים פסיכולוגיים קו ראשון במצבים אלה יעילים אך יכולים להיות ארוכים ואינטנסיביים, מה שמוביל ותיקים רבים לנשור מהטיפול", אמר ברוס ליז, מנהל קליני במרכז Cofrin Logan למחקר וטיפול בהתמכרויות במכון KU Life Span. והמחבר הראשי של המחקר, שפורסם ב- כתב עת לשילוב פסיכותרפיה.
המחקר סקר 50 משתתפים לגבי היעילות של הטיפול הקבוצתי הקצר ורב הרכיבים שמציע Warriors' Ascent כחלופה להתערבויות ממושכות יותר.
ארגון 501(c)(3) ללא מטרות רווח, Warriors' Ascent החל לשתף פעולה עם Liese לאחר הקמתו בשנת 2014. עד כה, כמעט 600 חיילים משוחררים ומגיבים ראשונים עברו את התוכנית.
"אנחנו אוהבים לומר שאנחנו מעצימים את המשתתפים שלנו לקחת בעלות על חייהם וריפוי", אמר מייק קני, מנכ"ל Warriors' Ascent, שתיאר את גישת הארגון.
תוכנית העלייה של הלוחמים כוללת נסיגה קבוצתית על פני חמישה ימים. כתריסר משתתפים עוסקים בהתערבויות אינטנסיביות הכוללות חינוך קוגניטיבי-התנהגותי, תרגול מיינדפולנס ותרגולים ממוקדי רגש במרכז ריטריט בקנזס סיטי, מיזורי.
ליסה אמרה כי התוכנית כוללת גם פעילויות המתמקדות בתזונה, בריאות גופנית, טקסים חיוביים ופעילויות אחרות לבריאות נפשית ולהצלחת חיים ארוכת טווח.
המחקר ציין כי עליית לוחמים, עם הגישה הקצרה והרב-מודאלית שלה, עשויה להיות משאב רב ערך עבור חיילים משוחררים הסובלים מבעיות נפשיות מרובות, במיוחד אם הם לא מוכנים או מסוגלים להשתתף בפסיכותרפיה פורמלית, או אם הם ניסו טיפול פסיכולוגי. לא מצאתי שזה מועיל.
על פי המחלקה האמריקאית לענייני חיילים משוחררים, כ-10% מהחיילים הוותיקים וכ-19% מהחיילים הוותיקים אובחנו ב-PTSD בשנת 2021. PTSD יכולה לתרום לבעיות נפשיות שמגבירות את הסיכון לתמותה, כולל הפרעת שימוש בסמים, דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה וחשיבה או פעולות אובדניות.
מחקרים הראו מחסומים לטיפול ב-PTSD אצל ותיקים יכולים לכלול תפיסה שטיפול נפשי אינו יעיל. חסמים יכולים לכלול גם חששות כלכליים או בעיות לוגיסטיות, כגון מרחק ממשאבי בריאות הנפש. כדי לנהל את אלה, ההשתתפות ב-Warriors' Ascent היא קצרה, למגורים וחינמית לחיילים משוחררים ולמגיבים ראשונים, אמר קני.
בעוד שפחות ממחצית ממשתתפי התוכנית מתגוררים מחוץ לקנזס, עלויות הנסיעה עשויות להיות מכוסות על ידי התוכנית עבור משתתפים זכאים.
קני אמר כי התוכנית מעודדת את המשתתפים לדאוג לעצמם בצורה הוליסטית, שעלולה להתנגש עם הערכים הראשוניים של חיילים משוחררים והמגיבים הראשונים עם כניסתם לתוכנית.
אנחנו (וותיקים) הם דמוגרפיה, למען האמת, שעבורו טיפול עצמי הוא אימה לדרך בה אנו עושים עסקים. התוכנית בעצם מעניקה להם רישיון לדאוג לעצמם. אנחנו אומרים, 'טיפול עצמי זה לא אנוכי'".
מייק קני, מנכ"ל Warriors' Ascent
הייסטינגס, שנמצא כעת במועצת המנהלים של הארגון, הסביר כיצד הוא נכנס לחניון הווריורס סנט בספק אם התוכנית מתאימה לו -; אם בכלל הייתה לו הזכות להיאבק כמו שהיה.
"זה היה עבור אנשים אחרים שראו גרוע יותר", אמר שחשב אז.
ובכל זאת, הייסטינגס לא ראה אפשרויות אחרות. ישב במכוניתו, התלבט אם לעבור בדלת. הוא הבין שהוא קיווה כבר הרבה זמן שדברים ישתנו או ישתפרו אי פעם.
"אנשים שהכירו אותי לפני עליית הלוחמים ידעו שהמנטרה שלי היא 'תקווה היא לא תוכנית'", אמר. "בצבא לא תולים תוכניות בתקווה".
בשיחה עם הייסטינגס, עכשיו ברור שיש לו תקווה – לעצמו ולאחרים שהשתתפו בתוכנית.
