Search
מחקר מראה את היעילות של ריפוי גנטי בטיפול בחרשות מולדת

מחקר פורץ דרך חושף חיבור עיניים במעיים באובדן ראייה

התנוונות רשתית בירושה (IRD) כוללת הפרעות שונות המאופיינות באובדן מתקדם של תאי פוטו -קולטן ברשתית, ובסופו של דבר מובילים לאובדן ראייה ועיוורון. בין הגורמים הגנטיים הרבים המעורבים ב- IRD, מוטציות בגן CRB1 בולטות כתורמות משמעותיות לצורות חמורות של ניוון רשתית, כולל רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) ואמוראוזה מולדת (LCA). מחקרים עדכניים חשפו מנגנון חדשני המקשר בין מוטציות CRB1 לניוון רשתית באמצעות טרנסלוקציה של חיידקים מהמעיים לעין, ונפתח בשדרות טיפוליות מבטיחות.

הגן CRB1 מקודד חלבון טרנסממברני המכריע לשמירה על שלמות מחסומי האפיתל הן ברשתית והן במעי הגס. ברשתית, CRB1 ממלאת תפקיד חיוני במבנה ובתפקודם של תאי פוטו-קולטן ובמחסום ברירת הדם (BRB). מחקרים אחרונים הראו כי CRB1 בא לידי ביטוי גם באנטרוציטים במעי הגס, שם הוא שומר על שלמותם של צומת Admernes (AJ) ומחסום האפיתל המעי הגס. מוטציות ב- CRB1 משבשות את המחסומים הללו, ויוצרות תופעה "מעי דולף" ו"רשתית דליפה "המאפשרת לחיידקי מעיים לתרגם לרשתית.

טרנסלוקציה חיידקית זו מעוררת תגובות דלקתיות ונזק לרשתית בעיניים המוטות CRB1. מחקרים המשתמשים במודל העכבר המתרחש באופן טבעי ברשתית 8 (RD8), הנושא מוטציה שטויות ב- CRB1, הוכיחו כי נגעי רשתית מכילים מינים חיידקיים שמקורם במעיים. ממצאים אלה קובעים קשר ברור בין מוטציות CRB1, תפקוד לקוי של מחסום ודלקת רשתית.

הפוטנציאל הטיפולי של מיקוד לתרגום חיידקי זה נבדק הן באמצעות טיפול אנטיביוטי וגישות לטיפול גנטי. טיפול אנטיביוטי מערכתי בעכברי RD8 שזה עתה נולדו ביעילות מנע נזק לרשתית על ידי הפחתת טרנסלוקציה של חיידקים. באופן דומה, טיפול גנטי באמצעות וקטורי נגיף הקשורים לאדנו (AAV) כדי לשחזר את ביטוי CRB1 באנטרוציטים שיפרו את תפקוד מחסום המעי והפחית את הדלקת ברשתית.

ממצאים אלה מראים כי שילוב של טיפול אנטיבקטריאלי עם תיקון גנים עשוי להציע אסטרטגיית טיפול מבטיחה לניוון רשתית הקשורה ל- CRB1. המחקר מדגיש את החשיבות של התחשבות בטיפול ברשתית המקומית וגישות מערכתיות העוסקות בתפקוד מחסום הבטן.
לגילוי ציר עיניים מעי זה בהתנוונות רשתית הקשורה ל- CRB1 יש השלכות רחבות יותר על הבנת מחלות עיניות אחרות בהן מיקרוביוטה מעי עשויה למלא תפקיד. מחקר עתידי צריך לבחון אם מנגנונים דומים פועלים בחולים אנושיים עם מוטציות CRB1 ולחקור את הפוטנציאל לפרוביוטיקה, פרביוטיקה או טיפולים אחרים המוולצלים מיקרוביומה כדי להשלים גישות לטיפול גנטי מסורתיות.

לסיכום, מחקר זה מייצג התקדמות משמעותית בהבנתנו את התנוונות הרשתית הקשורה ל- CRB1 ומציע כיוונים טיפוליים חדשים שעלולים להאט או למנוע אובדן ראייה בתנאים בלתי ניתנים לטיפול אלה.

דילוג לתוכן