מחקר חדש של UCLA Health מצא שאנשים עמידים מפגינים פעילות עצבית באזורי המוח הקשורים לשיפור הקוגניציה וויסות הרגשות, והיו מודעים יותר וטובים יותר בתיאור רגשותיהם. אותה קבוצה הפגינה גם פעילות מיקרוביום במעיים הקשורה למעי בריא, עם דלקת מופחתת ומחסום מעיים.
לצורך המחקר, במקום לבחון את פעילות והרכב המיקרוביום הקשורים למצבי מחלה – כמו חרדה ודיכאון – החוקרים רצו להפוך את התסריט וללמוד את המיקרוביום והמוח של המעיים אצל אנשים בריאים ועמידים המתמודדים ביעילות עם סוגים שונים של מתח. , כולל אפליה ובידוד חברתי.
אם נוכל לזהות איך נראים מוח גמיש בריא ומיקרוביום, אז נוכל לפתח התערבויות ממוקדות לאותם אזורים כדי להפחית מתח".
ארפנה גופטה, דוקטורט, סופרת בכירה ומנהלת שותפה של מרכז המיקרוביום של UCLA גודמן-לוסקין
מאמינים שזהו המחקר הראשון שחקר את צומת החוסן, המוח והמיקרוביום של המעי.
גופטה והצוות שלה התמקדו בשיטות להתמודדות עם לחץ מכיוון שמחקרים הראו שמתח לא מטופל יכול להגביר את הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, השמנת יתר וסוכרת. בעוד שלחץ הוא חלק בלתי נמנע מהחיים, לימוד כיצד להתמודד עם לחץ יכול לסייע במניעת התפתחות מחלות.
לצורך ביצוע המחקר, שפורסם ב-Nature Mental Health, החוקרים סקרו 116 אנשים לגבי החוסן שלהם – כמו אמון באינסטינקטים וקבלה חיובית של שינוי – והפרידו אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת דורגה גבוה בסולם החוסן והקבוצה השנייה דורגה נמוך. המשתתפים עברו גם הדמיית MRI ונתנו דגימות צואה יומיים או שלושה לפני הסריקות.
החוקרים מצאו שאנשים בקבוצת החוסן הגבוהה היו פחות חרדים ומדוכאים, פחות נוטים לשפוט, והיו להם פעילות באזורים במוח הקשורים לוויסות רגשי ולקוגניציה טובה יותר בהשוואה לקבוצה עם חוסן נמוך. "כאשר מתרחש גורם לחץ, לעתים קרובות אנו מגיעים לתגובת קרב או בריחה מעוררת זו, וזה פוגע בהפסקות במוח שלך", אמר גופטה. "אבל האנשים בעלי הגמישות הגבוהה במחקר נמצאו טובים יותר בוויסות הרגשות שלהם, סבירים פחות לקטסטרופה ושומרים על ראש ישר", הוסיפה דזירה דלגדילו, חוקרת פוסט-דוקטורט ואחת המחברים הראשונים.
לקבוצת הגמישות הגבוהה הייתה גם פעילות מיקרוביום שונה מזו לקבוצת החוסן הנמוך. כלומר, המיקרוביומים של קבוצת החוסן הגבוהה הפרישו מטבוליטים והפגינו פעילות גנים הקשורה לדלקת נמוכה ולמחסום מעי חזק ובריא. מחסום מעי חלש, המכונה גם מעי דולף, נגרם מדלקת ופוגע ביכולתו של מחסום המעי לספוג רכיבי תזונה חיוניים הדרושים לגוף תוך חסימת רעלים מלהיכנס למעי.
החוקרים הופתעו לגלות את חתימות המיקרוביום הללו הקשורות לקבוצת החוסן הגבוהה.
"חוסן הוא באמת תופעה של כל הגוף שמשפיעה לא רק על המוח שלך אלא גם על המיקרוביום שלך ועל המטבוליטים שהוא מייצר", אמר גופטה. "יש לנו את כל הקהילה הזו של חיידקים במעיים שלנו שמוציאה את התכונות הטיפוליות והביוכימיקלים האלה, אז אני מצפה לבנות על המחקר הזה", אמר דלגדילו.
המחקר העתידי של הצוות יחקור האם התערבות להגברת החוסן תשנה את פעילות המיקרוביום במוח ובמעיים. "יכולים להיות לנו טיפולים המתמקדים הן במוח והן במעיים שיכולים אולי יום אחד למנוע מחלות", אמר גופטה.
מחקר חדש של UCLA Health מצא שאנשים עמידים מפגינים פעילות עצבית באזורי המוח הקשורים לשיפור הקוגניציה וויסות הרגשות, והיו מודעים יותר וטובים יותר בתיאור רגשותיהם. אותה קבוצה הפגינה גם פעילות מיקרוביום במעיים הקשורה למעי בריא, עם דלקת מופחתת ומחסום מעיים.
לצורך המחקר, במקום לבחון את פעילות והרכב המיקרוביום הקשורים למצבי מחלה – כמו חרדה ודיכאון – החוקרים רצו להפוך את התסריט וללמוד את המיקרוביום והמוח של המעיים אצל אנשים בריאים ועמידים המתמודדים ביעילות עם סוגים שונים של מתח. , כולל אפליה ובידוד חברתי.
"אם נוכל לזהות איך נראים מוח גמיש בריא ומיקרוביום, אז נוכל לפתח התערבויות ממוקדות לאותם אזורים כדי להפחית מתח", אמרה ארפנה גופטה, PhD, מחברת בכירה ומנהלת שותפה של מרכז המיקרוביום של UCLA Goodman-Luskin. מאמינים שזהו המחקר הראשון שחקר את צומת החוסן, המוח והמיקרוביום של המעי.
גופטה והצוות שלה התמקדו בשיטות להתמודדות עם לחץ מכיוון שמחקרים הראו שמתח לא מטופל יכול להגביר את הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, השמנת יתר וסוכרת. בעוד שלחץ הוא חלק בלתי נמנע מהחיים, לימוד כיצד להתמודד עם לחץ יכול לסייע במניעת התפתחות מחלות.
לצורך ביצוע המחקר, שפורסם ב-Nature Mental Health, החוקרים סקרו 116 אנשים לגבי החוסן שלהם – כמו אמון באינסטינקטים וקבלה חיובית של שינוי – והפרידו אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת דורגה גבוה בסולם החוסן והקבוצה השנייה דורגה נמוך. המשתתפים עברו גם הדמיית MRI ונתנו דגימות צואה יומיים או שלושה לפני הסריקות.
החוקרים מצאו שאנשים בקבוצת החוסן הגבוהה היו פחות חרדים ומדוכאים, פחות נוטים לשפוט, והיו להם פעילות באזורים במוח הקשורים לוויסות רגשי ולקוגניציה טובה יותר בהשוואה לקבוצה עם חוסן נמוך. "כאשר מתרחש גורם לחץ, לעתים קרובות אנו מגיעים לתגובת קרב או בריחה מעוררת זו, וזה פוגע בהפסקות במוח שלך", אמר גופטה. "אבל האנשים בעלי הגמישות הגבוהה במחקר נמצאו טובים יותר בוויסות הרגשות שלהם, סבירים פחות לקטסטרופה ושומרים על ראש ישר", הוסיפה דזירה דלגדילו, חוקרת פוסט-דוקטורט ואחת המחברים הראשונים.
לקבוצת הגמישות הגבוהה הייתה גם פעילות מיקרוביום שונה מזו לקבוצת החוסן הנמוך. כלומר, המיקרוביומים של קבוצת החוסן הגבוהה הפרישו מטבוליטים והפגינו פעילות גנים הקשורה לדלקת נמוכה ולמחסום מעי חזק ובריא. מחסום מעי חלש, המכונה גם מעי דולף, נגרם מדלקת ופוגע ביכולתו של מחסום המעי לספוג רכיבי תזונה חיוניים הדרושים לגוף תוך חסימת רעלים מלהיכנס למעי.
החוקרים הופתעו לגלות את חתימות המיקרוביום הללו הקשורות לקבוצת החוסן הגבוהה.
"חוסן הוא באמת תופעה של כל הגוף שמשפיעה לא רק על המוח שלך אלא גם על המיקרוביום שלך ועל המטבוליטים שהוא מייצר", אמר גופטה. "יש לנו את כל הקהילה הזו של חיידקים במעיים שלנו שמוציאה את התכונות הטיפוליות והביוכימיקלים האלה, אז אני מצפה לבנות על המחקר הזה", אמר דלגדילו.
המחקר העתידי של הצוות יחקור האם התערבות להגברת החוסן תשנה את פעילות המיקרוביום במוח ובמעיים. "יכולים להיות לנו טיפולים המתמקדים הן במוח והן במעיים שיכולים אולי יום אחד למנוע מחלות", אמר גופטה.
