במחקר שפורסם לאחרונה ב הפסיכיאטריה של Lancet, קבוצת חוקרים שהוערכה אם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מוגבר דיגיטלית, נתמך על ידי מטפל, הוא אלטרנטיבה חסכונית ויעילה קלינית לטיפול סטנדרטי לטיפול בחרדת ילדות.
לימוד: CBT מוגבר דיגיטלית בהובלת הורים לעומת טיפול כרגיל בבעיות חרדת ילדים בשירותי בריאות הנפש לילדים באנגליה ובצפון אירלנד: ניסוי מבוקר אקראי, לא נחיתות, יעילות קלינית ועלות-תועלת. קרדיט תמונה: Ground Picture/Shutterstock.com
רקע כללי
שירותי בריאות הנפש של ילדים ברחבי העולם נאבקים לעמוד בביקוש, מה שמדגיש את הצורך בטיפול נגיש יותר. טיפולים דיגיטליים יכולים להרחיב משמעותית את יכולת השירות, אך שילובם המלא בטיפול השוטף ממתין.
מתוך הכרה בדחיפות, גופים כמו המכון הלאומי של אנגליה למצוינות בבריאות וטיפול (NICE) מדגישים את החשיבות של פתרונות דיגיטליים לבריאות הנפש של נוער. חרדה, המשפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה מגיל צעיר, מובילה להשפעות אישיות וכלכליות גדולות.
CBT, במיוחד בקצרה, פורמטים בהנהגת הורים הנתמכים על ידי מטפלים, מציע פתרון בר קיימא על ידי התגברות על מחסומי גישה ושיתוף ישיר של משפחות.
פלטפורמות דיגיטליות כמו תמיכה והתערבות מקוונת (OSI) לחרדת ילדים, שפותחו יחד עם משפחות ומטפלים, מראות הבטחה בהפיכת טיפולים יעילים לנגישים יותר. עם זאת, מחקר נוסף הוא חיוני כדי להעריך את העלות-תועלת שלהם ואת הפוטנציאל לשימוש נרחב בהקשרים קליניים מגוונים.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי נרשם ופעל לפי פרוטוקול שפורסם, וביקש לערב אתרים שהיו חלק משירות הבריאות הלאומי (NHS) או רשויות מקומיות, בסך הכל 34 אתרים משתתפים. אלה כללו תמהיל מגוון של NHS Trusts וספקי רשויות מקומיות או מגזר התנדבותי או קהילתי, שהקיפו 73 צוותי בריאות הנפש של ילדים.
קריטריוני הזכאות לילדים כללו את היותם בני 5-12 עם בעיית חרדה עיקרית, לצד שהוריהם בעלי שליטה מספקת בשפה האנגלית, גישה לאינטרנט ונכונות להסכים.
החרגות חלות על ילדים עם מצבים נלווים מסוימים או על אלה המעורבים בדאגות להגנה על ילדים, כמו גם על הורים עם ליקויים אינטלקטואליים משמעותיים או בעיות נפשיות חמורות.
המחקר הכיר בהקשר הייחודי של מגיפת מחלת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19), אשר חייבה מעבר מהיר למתן שירות מרחוק, והשפיעה על גישת הניסוי למה שהיה "טיפול כרגיל".
האקראיות נוהלה בקפידה באמצעות מערכת מבוססת אינטרנט, מה שהבטיח הקצאה מאוזנת בין קבוצות התערבות וביקורת, אם כי עיוורון להתערבות לא היה אפשרי עבור המשתתפים.
נהלי הניסוי היו יסודיים, עם זיהוי, הסכמה והערכה של משפחות מקוונות, ולאחר מכן מעורבות מובנית בתהליך הטיפול בשתי הזרועות.
ראיונות איכותניים נערכו כדי לאמוד את הקבילות של OSI בתוספת תמיכת מטפל, תוך מתן תובנות עשירות על חוויות המשתתפים.
התוצאה העיקרית התמקדה בהשפעה של חרדת ילדים על חיי משפחה, תוך שימוש ב-Child Anxiety Impact Scale–Prent Report (CAIS-P), עם חבילה מקיפה של תוצאות משניות כדי ללכוד קשת רחבה של השפעות.
תוצאות המחקר
בין ה-5 בדצמבר 2020 ל-3 באוגוסט 2022, הופנו 706 משפחות, ומתוך הפניות אלו, 444 משפחות עמדו בקריטריוני ההכללה, סיפקו הסכמה וחולקו באופן אקראי בין שתי זרועות המחקר.
למרות התוכניות הראשוניות, רק 79% מהמשתתפים הללו החלו את הטיפול שהוקצה להם בתוך התקופה של 12 השבועות שנקבעה לאחר ההקצאה האקראית.
בסוף הניסוי, שיעורי ההשלמה של הערכות של 14 שבועות ו-26 שבועות היו 79% ו-74%, בהתאמה, בקבוצות התמיכה והטיפול כרגיל של OSI פלוס.
הדמוגרפיה של המשתתפים הייתה בעיקר לבנה-בריטית, עם רוב קל של בנות מעל בנים וגיל ילדים ממוצע של 9.20 שנים. הטיפול כרגיל, כלל בעיקר CBT, הנמסר לרוב דרך ההורים.
לפני הטיפול, להורים בשתי הקבוצות היו ציפיות דומות לגבי האופי ההגיוני וההצלחה הפוטנציאלית של ההתערבויות. עם זאת, ההורים חשו בהתחלה בטוחים יותר בהצלחת ה-OSI, בתוספת תמיכת מטפל.
לאחר הטיפול, המטפלים הרגישו נוח יותר לספק טיפול מסורתי מאשר OSI, והביעו היסוס לגבי שימוש עתידי ב-OSI, בעיקר בשל החדשנות שלו והגישה הזמנית שלהם במהלך הניסיון.
המחקר מצא כי תמיכת מטפל ב-OSI פלוס אינה נחותה מהטיפולים המסורתיים בכל התוצאות הראשוניות והמשניות, מה שמוכיח הבדלים מינימליים ביעילות. זה היה עקבי בניתוחי רגישות שונים.
יתר על כן, היה הבדל קטן בציוני השירות ובשנות החיים המתואמות לאיכות (QALYs) בין הקבוצות.
עם זאת, זרוע התמיכה של המטפל OSI פלוס הראתה עלויות נלוות נמוכות יותר, בעיקר בשל זמן אספקה מופחת. למרות אי ודאות מסוימת, ניתוחי עלות-תועלת העלו כי תמיכת OSI פלוס מטפל יכולה להיות חסכונית בתרחישים מסוימים.
תוצאות כלכליות בריאותיות חשפו הבדלים קלים בתוצאות הטיפול והשימוש במשאבים, מה שמצביע על העלות-תועלת הפוטנציאלית של OSI בתוספת תמיכת מטפל, אם כי עם חוסר ודאות.
למרות אי הוודאות הזו והיעדר תופעות לוואי חמורות, הניסוי הדגיש את כדאיות התמיכה של OSI פלוס מטפל כחלופה יעילה ופוטנציאלית יעילה יותר לשיטות טיפול מסורתיות לבעיות חרדה בילדים.
ממצא זה מדגיש את הערך של חקירה נוספת של טיפולים מוגברים דיגיטליים בתוך שירותי בריאות הנפש לילדים.
