מחקר מצא שלחץ להיות "מושלם" מוביל להשפעות לא בריאות הן על ההורים והן על ילדיהם

מה נדרש כדי לעזור להורה להימנע משחיקה ולנהל אותה? מומחים ב אוניברסיטת אוהיו התכנסו כדי לתכנן מחקר על טריגרים של שחיקה הורית ודיווחו על תוצאות הסקר שלהם בדו"ח שפורסם באינטרנט. הם מציעים שיטות ופתרונות שיוכלו לסייע בחיבור בין הורים מתקשים ולהתווה דרכים לקבלת זמן חיוני לטיפול עצמי, ובכך לאפשר לבנות מערכות תמיכה שיובילו למשפחות משגשגות.

מהי שחיקה הורית?

תשישות כרונית ומתח מכריע הנגרמים מלחצי הורים יכולים להפחית את היכולת להתמודד עם אחריות הורית ולתפקד כרגיל. זה נקרא שחיקה הורית. היא כוללת תשישות פיזית, נפשית ורגשית, כמו גם תחושה של חוסר רצון לקיים יחסים קרובים עם ילדיהם.

מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19) הביאה לחצים חדשים לעולם ההורות מאז שבתי ספר ומעונות יום נסגרו ברובם, תוך ציון מגבלות בריאות הציבור. זה הוביל לכך שילדים היו בבית תחת השגחת הוריהם, לרוב, במשך כל היום.

המגיפה היא כבר לא נושא דחוף, אבל שחיקת הורים עדיין שכיחה ומשפיעה. המחקר הנוכחי מבוסס על סקר הורים שהניב נתונים נכונים ורצוניים על גורמי הלחץ של ההורים, השפעות השחיקה וכיצד ניתן לפתור אותה.

מה הראה המחקר?

כמעט 60% מההורים אמרו שהם סובלים משחיקה, בעיקר בגלל שהם היו מוצפים בציפיות, הן שלהם והן של אחרים. הם הרגישו שמצפים מהם להיות הורים טובים, לשחק עם ילדיהם ולשמור על קשר הדוק עם בני זוגם תוך שמירה על תקינות בתיהם.

בממצא שאמור להוריד מהורים לחץ מסוים, נמצא שמשחק חופשי עם ההורים קשור לבריאות נפשית טובה יותר אצל הילדים. לעומת זאת, עיסוק בילדים בפעילויות מובנות יותר מחוץ לדרישות בית הספר היה קשור לבריאות נפשית. בעיות כמו חרדה, דיכאון, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), הפרעת קשב וריכוז (ADHD) והפרעה דו-קוטבית היו שכיחות יותר בילדים כאלה.

בריאות נפשית לקויה אצל ילדים גרמה להורים להתבטא באופן שלילי, מילולית ופיזית, כגון צרחות, העלבות, ביקורת או מכות חוזרות על הילד.

מטרת ההורות צריכה להיות ליצור "מערכת יחסים אוהבת ותומכת עם ילדיהם עם מבנה וגבולותמאז מסתבר שזה מייצר ילדים משגשגים ומבוגרים בריאים. זה נקרא גם הורות חיובית.

הורות חיובית

הורות חיובית משלבת מטרות מרובות, שהחשובה שבהן היא בניית מערכת יחסים מלאת אמון ומטפחת עם ילדיו. תקשורת והקשבה ביחס לילד חיוניות לכך. בנוסף, הצבת גבולות, ושבחה ותגמול לתוצאות התנהגותיות רצויות, ולאהוב אותן לא משנה מה. האהבה, הביטחון והנוחות שהילד זוכה למערכת היחסים הזו הם המפתח לפיתוח אדם רגשי ויחסי בריא כמבוגר.

גישה גמישה להורות, עם עמדות חמות ומגיבות, יחד עם מבנים ברורים והגיוניים לקביעת הוצאות זמן, אחריות והתנהגות, מספקת את התוצאות הטובות ביותר להורים ולילדים. זה נקרא לעתים קרובות הורות סמכותית.

משמעות מעשית

דוח הסקר נועד אפוא לספק עצות מבוססות ראיות כיצד להשיג זאת באופן עקבי בחיי המשפחה היומיומיים. החוקרים הציגו גם סולם שחיקה של הורים עובדים מאומת וקל לשימוש עבור הורים עובדים, שניתן להשתמש בו במהלך ביקורים קליניים שגרתיים. עם זאת, הוא תוכנן במיוחד לשימוש אם לילד או להורה יש בעיה נפשית.

המדענים מייעצים שאם מאובחנת שחיקה הורית, יש להתחיל בהתערבויות, המשתנות עם חומרת השחיקה. לכן, זה יכול לנוע בין הפסקות קצרות להתאוששות הנפשית ולהשגת תחושת רווחה לחיפוש עזרה מקצועית בבריאות הנפש, כמו גם יידוע ושימוש בעזרה ממשפחה וחברים קרובים.

גורם חיוני בהימנעות משחיקה הורית הוא לאמץ את חוסר השלמות אצל ההורים והילדים ולהישאר נוכחים במקום להרהר בטעויות העבר ולהתפלש באשמה. לעתים קרובות יש להתאים את הציפיות כך שיאתגרו מבלי לתסכל את ההורה והילד. ציפיות סבירות מפתחות חוסן במקרה של כישלון, הערכה עצמית טובה יותר, ומוטיבציה להשתפר בפעם הבאה תוך מתן מסגרת של אמון וטיפוח שבו הישגים יכולים להתרחש.

טיפול עצמי חשוב לשמירה על בריאות ההורים וללמד ילדים כיצד להפוך לעצמאיים ולדאוג לצרכיהם כשהם הופכים למבוגרים. יתרה מכך, על ההורים לקחת הפסקות לא רק כדי לנוח ולהתאושש אלא גם כדי לחשוב על מה שקורה בחייהם כיום. סוג זה של שיקוף חיוני להצבת יעדים נכונים ולפיתוח האסטרטגיות הנכונות כדי לשמור על הפוקוס על מה שבאמת חשוב למשפחה מבלי לבזבז אנרגיה, זמן וכסף על הלא רלוונטי.

המחקר מספק גם רשימת משאבים להורות חיובית, לרבות עצות והכוונה להתמודדות עם הפרעות התנהגותיות ומצב רוח נפוצות אצל ילדים והורים.