Search
מתקן מחקר חדש באוניברסיטת סארי עשוי לגלות בקרוב את סודות המחלות

מחקר מזהה נתיב פוטנציאלי לשיפור הזיכרון במחלות נוירודגנרטיביות

מחקר שנפרש על פני יותר מ-20 שנה הוביל את קבוצת הנוירוכימיה והניורוגנרציה של UPV/EHU בפיקודו של ד"ר רפאל רודריגז-פוארטס לגלות שדרה מבטיחה לפיתוח טיפולים חדשים המשפרים את הזיכרון במקרים של פגיעה קוגניטיבית במחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ופרקינסון. . המחקר שבוצע על ידי ד"ר מרתה מורנו-רודריגז בקבוצת UPV/EHU הראה כי קולטני הנוירוטרנסמיטורים במשפחת הקנבינואידים ושומנים מסוימים המכילים כולין במוח תורמים לשיפור קוגניטיבי בחולדות.

החוקר רודריגז-פוארטס הסביר כי "ניתוחים שבוצעו במהלך השנים על מדגם גדול מאוד של רקמת מוח מנתיחות של חולים שהיו בשלבי התפתחות שונים של המחלה אפשרו לנו, באופן מסקרן, לראות שכאשר התסמינים הקליניים הראשונים של אלצהיימר מופיע, נזק נמצא באזור שנפגע בתחילה בחולים ונגרם על ידי אחת ממערכות ההעברה הפנימיות, המערכת הכולינרגית (אשר שולט בזיכרון ובלמידה ומשתמש באצטילכולין בתור נוירוטרנסמיטר); הצוות גם מצא שככל שהמחלה מתקדמת, גם המערכת הקנבינואידית נפגעת בסופו של דבר: "זה כאילו למערכת הקנבינואידית הזו יש תגובה הגנה ראשונית לנזק של המערכת הכולינרגית והיא מנסה להגן על המוח", אמר. "לכן זהו מטרה טיפולית שעליה לפעול".

לאחר בדיקת השפעת התרופה WIN55.212-2, המקיימת אינטראקציה עם קולטני קנבינואידים, על מכרסמים בשלבים המוקדמים של המחלה, הצוות מצא "שהם התנהגו באותו אופן כמו אלה ללא נזק מוחי: הם למדו וזכרו אוריינטציה מרחבית באותו אופן", הסבירה מרתה מורנו. "אפשר לומר שבדרך כלשהי הסם הפך את הנזק או הגן על המוח".

טכניקה חדשה לזיהוי ואיתור שומנים במוח

קבוצת המחקר הצליחה להבין את המנגנון של שיפור קוגניטיבי זה "על ידי שימוש בטכניקה חדשה שפותחה וכווננה ​​על ידי קבוצת המחקר ב-UPV/EHU ומאפשרת לזהות את השומנים במוח ולמקם בצורה אנטומית. כך ראינו שאחרי הטיפול עלתה הפעילות של מערכת הקנבינואידים וכן חלה עלייה בפעילות הקולטנים הכולינרגיים של המטופלים שנפגעו; כמו כן, הייתה עלייה בסינתזה של שומנים מסוימים המכילים כולין, שהם מבשרי אצטילכולין, נוירוטרנסמיטר השולט בזיכרון ובלמידה במוח", הסביר רפאל רודריגז. במילים אחרות, "ראו שהקולטנים הקנבינואידים מופעלים ורמות האצטילכולין במוח מוגברות. התרופה שיקמה את המערכת הכולינרגית ושיפרה את הזיכרון", הוסיף מורנו.

רפאל רודריגז מאמין ש"המולקולה הזו יכולה להפוך לתרופה לטיפול בסימפטומים של דמנציה, לפחות בשלבים הראשונים של המחלה, כי כבר ראינו שהגוף עצמו, מבחינה פיזיולוגית, מנסה לעשות משהו דומה". "בעזרת הטיפולים התרופתיים הללו נוכל לעזור להגביר את האפקט הזה, או אולי אפילו ליישם טיפול מעורב של תרופות קנבינואידיות עם מבשרי אצטילכולין", הציע.

מחפש מולקולות דומות כדי לעבור לניסויים קליניים

למרות שתוצאות הבדיקות במכרסמים היו מבטיחות מאוד, והשלב הבא יהיה ללמוד את הרעילות שלהם ולעבור לבדיקות קליניות בבני אדם, צוות המחקר נתקל במכשול שהמולקולה היא שימוש חופשי. מולקולה, במילים אחרות "זו מולקולת סינתזה שנמצאת בשימוש נרחב בניסויים; לא סנתזנו אותה בעצמנו. זו לא מולקולה שפרט חברת תרופות יכולה לנצל מחקרים רעלניים וניסויים קליניים מהווים השקעה גדולה עבור תעשיית התרופות והמולקולה הזו אינה מציעה להם אפשרות לניצול מסחרי עתידי"; אז הם עובדים כעת כדי למצוא ולסנתז מולקולות דומות ל-WIN55.212-2 שיכולות לעניין את תעשיית התרופות ובכך לסלול את הדרך לקראת המחקר הקליני של המסלול הטיפולי החדש הזה. לשם כך, הם עובדים בשיתוף פעולה עם CIC bioGUNE ואוניברסיטת ויגו.

מידע נוסף

מחקר זה הוא התוצאה של שנים רבות של עבודה בלתי פוסקת ושל עבודת הדוקטורט של החוקרת מרתה מורנו-רודריגז, שנכתבה בהנחייתו של רפאל רודריגז-פוארטס, חוקר דוקטורט קבוע ומנהיג מחקר הנוירוכימיה והנוירודגנרציה של UPV/EHU קְבוּצָה. מרתה מורנו עובדת כיום במכון הנוירולוגי בארו באריזונה (ארה"ב).

דגימות הרקמות שנותחו במהלך השנים הגיעו מהביובנק הבאסקי, מבית החולים האוניברסיטאי המרכזי של אסטוריאס ומהמכון הנוירולוגי בארו (ארה"ב).

דילוג לתוכן