במחקר פורץ דרך, חוקרים מאוניברסיטת מקמאסטר זיהו טיפול פוטנציאלי למחלות סנדהוף וטי-זקס – שתי הפרעות אחסון ליזוזומליות נדירות, לעיתים קטלניות, הגורמות לנזק מתקדם לתאי עצב במוח ובחוט השדרה.
לאחר שנים של חקירת המנגנונים הבסיסיים של המחלות, צוות המחקר זיהה תרופה קיימת שאושרה על ידי ה-FDA שיכולה לשפר משמעותית את איכות החיים של חולים שנפגעו ובני משפחותיהם.
"סנדהוף וטי-זקס הן מחלות הרסניות", אומר סולימאן איגדורה, פרופסור לביולוגיה ופתולוגיה שחוקר את המצבים הללו במשך שנים. "הם מסומנים על ידי אובדן מתקדם של תפקודים מוטוריים – מישיבה, עמידה ובליעה ועד נשימה אחידה – כאשר נוירונים במערכת העצבים מתים. לראות מישהו עובר את זה זה קורע לב".
מחלת טיי-זקס, השכיחה יותר מבין שתי ההפרעות, מתבטאת בדרך כלל במהלך שנת החיים הראשונה, מתקדמת במהירות ולעיתים קרובות מתגלה כקטלנית תוך שנים ספורות. במקרים נדירים, תסמינים של מחלת טיי-זקס וסנדהוף מופיעים מאוחר יותר בילדות או אפילו בבגרות המוקדמת, מתקדמים לאט יותר ומציעים מהלך חיים ארוך יותר – אך עדיין מאתגר מאוד.
מטופלים זקוקים לעתים קרובות לטיפול אינטנסיבי בבית חולים כאשר התסמינים מחמירים, ואפשרויות הטיפול הנוכחיות שלנו מוגבלות מאוד. אבל עכשיו, יש תקווה".
סולימאן איגדורה, פרופסור לביולוגיה ופתולוגיה
על ידי חקר מקרים מאוחרים, איגדורה וצוותו חשפו שמחלות אלו מתחילות בחוט השדרה, שם מתח כרוני על מרכיב תאי הנקרא הרשת האנדופלזמית מעורר מוות תאי מתוכנת. התבוננות בירידה בנוירונים של חוט השדרה בחולים עם הופעה מאוחרת סיפקה תובנות מכריעות לגבי התקדמות המחלה בכל הגוף.
פריצת דרך זו הובילה לזיהוי של תרכובת טיפולית פוטנציאלית: חומצה 4-פניל-בוטירית (4-PBA), תרופה שאושרה על ידי ה-FDA שפותחה בתחילה למצב אחר. בדיקה במודל עכבר של המחלה הראתה ש-4-PBA שיפר משמעותית את התפקוד המוטורי, האריך את תוחלת החיים והגדיל את מספר הנוירונים המוטוריים הבריאים.
ממצאי הצוות פורסמו לאחרונה בכתב העת גנטיקה מולקולרית של האדם.
כאחת המעבדות הבודדות בעולם החוקרות את סנדהוף וטיי-זקס, איגדורה והצוות שלו אופטימיים שהתגלית הזו עשויה לשנות.
"אנחנו מקבלים סיפורים קורעי לב ממשפחות ברחבי העולם שנפגעו מהמחלות האלה", אומר איגדורה. "הצעת תרופה שאושרה על ידי ה-FDA לשימוש מחוץ לתווית יכולה לספק תקווה ולשפר גם את תוחלת החיים וגם את איכות החיים של חולים אלה."
מחקר נוסף מתבצע כדי לזהות את המינון האנושי האופטימלי של 4-PBA.
לתובנות שהושגו מחקר סנדהוף וטיי-זקס עשויות להיות השלכות רחבות יותר, שעלולות להוביל למחקר על מחלות ניווניות אחרות כמו אלצהיימר ו-ALS.
"ייתכן שיש כאן שיעורים החלים על מגוון מצבים נוירודגנרטיביים", אומר איגדורה.
