Search
גירוי אופטי של אזור המוח מגביר את התפקוד המוטורי במודלים של פרקינסון

מחקר מוחי חדש מסביר מדוע כאבים מסוימים הופכים כרוניים

מחקר חדש מגלה שכאשר אנו חווים כאב לטווח קצר (חריף), למוח יש דרך מובנית לחייג אותות כאב – כמו ללחוץ על הבלמים – כדי למנוע מהם להיכנס לאוברדרייב. אבל בכאב ארוך טווח (כרוני), מערכת הבלימה הזו נכשלת, וסימני הכאב פשוט ממשיכים לירות. תגלית זו עוזרת להסביר מדוע כאבים מסוימים נעלמים בזמן שנמשכת כאבים אחרים, והיא פותחת את הדלת לטיפולים חדשים שעלולים למנוע מכאבים מלהיות כרוניים מלכתחילה.

מדוע כאבים מסוימים נעלמים בעוד סוגים אחרים מתעכבים, והופכים לסבל כרוני? מחקר פורץ דרך של מדענים באוניברסיטת עברית בירושלים עשוי לחשוף חלק מהתשובה – עמוק בתוך גזע המוח.

במחקר שפורסם השבוע ב התקדמות מדעיתחוקרים בראשות הסטודנט הדוקטורט בן כותרת בהנחייתו של פרופ 'אלכסנדר מ. בינשטוק מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והמרכז למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, חושפים כי גופנו מגיב לחריפה (לטווח קצר) וכאבים כרוניים (ארוכי טווח) בדרכים שונות באופן מפתיע. הגילוי שלהם שופך אור חדש על האופן בו הכאב הופך לכרוני – ופותח את הדלת לטיפולים ממוקדים טוב יותר.

"ממסרי הכאב" של המוח מתנהגים אחרת בכאב חריף לעומת כרוני

הצוות חקר אזור קטן אך מכריע בגזע המוח בשם קרן הגב המדולרית, ביתם של נוירונים המשמשים כתחנת שליחה לאותות כאב. נוירוני הקרנה אלה עוזרים לשלוח הודעות כאב מהגוף למוח.

המדענים גילו כי במהלך כאבים דלקתיים חריפים, נוירונים אלה למעשה מחיירים את פעילותם שלהם. "מערכת בלימה" מובנית זו מסייעת להגביל את כמות האותות הקשורים לכאב שנשלחו למוח. ברגע שהדלקת והכאב שוככים, הנוירונים חוזרים למצבם הרגיל.

עם זאת, בכאבים כרוניים, מערכת בלימה זו נכשלת. הנוירונים אינם מצמצמים את פעילותם – למעשה, הם הופכים להיות נרגשים יותר וירי יותר אותות, מה שעלול לתרום להתמדה של כאב.

נגן המפתח: זרם אשלגן מסוג A

החוקרים זיהו שילוב של אלקטרופיזיולוגיה ומודלים ממוחשבים, זיהו מנגנון מפתח: זרם אשלגן ספציפי המכונה זרם אשלגן מסוג A (IA). זרם זה מסייע בוויסות ריגושם של נוירונים.

בכאבים חריפים, IA גדל – מתנהג כמו הרגעה טבעית למסלולי הכאב. אבל בכאבים כרוניים, הזרם הזה לא מתגלה, והנוירונים הופכים היפראקטיביים. היעדר ויסות זה עשוי להיות אחד המתגים הביולוגיים שהופכים כאב זמני למצב ארוך טווח.

השלכות על טיפול בכאב כרוני

פרופ 'בינשטוק אמר כי "זו הפעם הראשונה שראינו כיצד אותם נוירונים מתנהגים בצורה שונה כל כך בכאבים חריפים לעומת כרוניים. "העובדה שמנגנון 'מרגיע' טבעי זה חסר בכאב כרוני מרמזת על יעד חדש לטיפול. אם נוכל למצוא דרך לשחזר או לחקות את מערכת הבלימה הזו, אנו עשויים למנוע מכאב להיות כרוני."

צעד לעבר טיפולי כאב חכמים יותר

כאבים כרוניים משפיעים על למעלה מ- 50 מיליון אנשים בארה"ב בלבד, לרוב עם מעט אפשרויות טיפול יעילות. מחקר חדש זה מוסיף יצירה חשובה לפאזל על ידי מראה כיצד מופרעים על בקרות הכאב המובנות של מערכת העצבים במצבי כאב לטווח הארוך.

על ידי הבנת האסטרטגיות של המוח עצמו להגבלת כאב – ומדוע הם לפעמים נכשלים – מדענים נמצאים כעת צעד אחד קרוב יותר לפיתוח טיפולים חכמים ומדויקים יותר עבור אלו הסובלים מכאב כרוני.

דילוג לתוכן