כמעט רבע מהילדים בארה"ב עם תסמינים של פציעה מוחית או זעזוע מוח אינם נבדקים למצב, כאשר ילדים צעירים יותר צפויים להתעלם מהם, כך עולה ממחקר לאומי חדש.
המחקר האמריקאי שנערך בביקורת עמיתים, המתפרסם בכתב העת פגיעת מוח, מראה גם שילדים עם תסמינים או אבחנה של פציעה מוחית או זעזוע מוח היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מתסמינים של דיכאון מאשר צעירים אחרים. הם גם התקשו להתיידד.
בדיקות שגרתיות יסייעו להבטיח שילדים כאלה יקבלו את הטיפול הדרוש להם, אומרת החוקרת הראשית פריאנקה ראמולו, שהתעניינה בנושא לאחר שספגה זעזוע מוח בתאונת דרכים כשהייתה בת 15.
היא ביצעה את המחקר כשהייתה בתיכון במרילנד וכעת לומדת מדעי המוח באוניברסיטת דיוק.
פציעות ראש כתוצאה מספורט, תאונות דרכים, נפילות וסוגים אחרים של מכות בראש עלולות להיות חמורות יותר אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים מכיוון שהמוח שלהם עדיין מתפתח.
עבודות קודמות הראו שתסמינים, כמו עייפות, כאבי ראש וקשיי זיכרון וריכוז, יכולים להימשך שנים, להשפיע על הלימודים ולהגביר את הסיכון של אדם צעיר לפציעה עצמית ולהתאבדות.
עם זאת, רוב המחקר הזה היה על מבוגרים או על ילדים המטופלים במרפאות והיה מחסור במידע על ההשפעה של זעזוע מוח ופציעות מוחיות על צעירים באוכלוסייה הכללית".
פריאנקה ראמולו, חוקרת ראשית
כדי להתמודד עם זה, גב' ראמולו, יחד עם ד"ר וארשיני ורדרג', מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור וד"ר סמיר בלאג'ה, מאוניברסיטת אמורי באטלנטה, ניתחו נתונים על 4,269 ילדים בגילאי 5-17 שהוריהם (או מבוגר אחראי אחר) לקחו חלק סקר ראיונות הבריאות הלאומי לשנת 2020 (NHIS), מחקר מייצג ארצית.
ההורים נשאלו אם, כתוצאה ממכה או טלטלה בראש, לילד היו אי פעם תסמינים של פגיעה מוחית או זעזוע מוח. תסמינים פוטנציאליים נרשמו כ: דפוק או איבוד הכרה; להיות המום או נותר עם פער בזיכרון; כאבי ראש, הקאות, ראייה מטושטשת או שינויים במצב הרוח או בהתנהגות.
הם גם נשאלו אם הילד נבדק אי פעם עבור זעזוע מוח או פגיעה מוחית והאם זה הוביל לאבחון כזה.
לכ-8.7% מהילדים היו תסמינים של זעזוע מוח או פגיעה מוחית ו-5.3% אובחנו רשמית.
אקסטרפולציה של התוצאות לכל הילדים בארה"ב בגילאי 5-17 מצביע על כך של-4.6 מיליון היו תסמינים ו-2.6 מיליון אובחנו ב-2020.
בנוסף, כ-23% מהילדים עם תסמינים לא נבדקו עבור זעזוע מוח או פציעה מוחית (שווה בערך למיליון בכל הארץ), כאשר ילדים צעירים יותר יחמיצו.
הסקר הכיל גם שאלות לגבי הרווחה הנפשית והחברתית הנוכחית של הילד.
לאלה שהיו להם תסמינים או אבחנה של זעזוע מוח או פציעה מוחית היו סיכויים גבוהים ב-60% לתסמינים של דיכאון וסיכויים כפולים לחרדה מאלה ללא תסמינים או אבחנה.
הם גם היו בסבירות גבוהה יותר ליטול תרופות כדי לעזור בריכוז (70% סיכויים גבוהים יותר), בריאות הנפש, התנהגות או רגשות וסביר יותר שקיבלו ייעוץ (50% סיכויים גבוהים יותר).
"מצאנו שקצת יותר מרבע (26%) מאלה עם חרדה או סימפטומים של דיכאון קיבלו טיפול או תרופות", אומרת גב' ראמולו. "אם בעיות נפשיות מטופלות בחוסר טיפול, זה עלול להגביר את הסיכון לפגיעה עצמית ולהתאבדות".
ילדים עם תסמינים ו/או אבחנה של זעזוע מוח או פגיעה מוחית התקשו גם הם ליצור חברים (סיכויים גבוהים יותר ב-57%).
למרות שהמחקר לא הצליח להוכיח סיבתיות, התוצאות מראות כי זעזוע מוח מגביר את הסיכון לבריאות נפשית, קשיים חברתיים והתנהגותיים אצל ילדים, אומרים החוקרים.
מגבלות המחקר כוללות חוסר מידע על מתי התרחשה טראומה בראש ועל חומרת הפגיעה המוחית. בנוסף, לא היה ברור אם בעיות בריאות הנפש היו ספציפיות לטראומה בראש או שהן התרחשו לאחר פציעות ומחלות אחרות.
הכותבים מסכמים שיש צורך דחוף לכל הילדים להיבדק עבור זעזוע מוח ופגיעה מוחית לאחר מכה בראש.
"ההערכה השגרתית של ילדים שספגו מכה בראש חיונית כדי שילדים יקבלו את הטיפולים והטיפול שהם צריכים, בין אם זה תרופות, ייעוץ לבריאות הנפש או עזרה ביצירת חברים", מסבירה גב' רמולו.
"זיהוי זעזוע מוח או פגיעה מוחית הוא גם צעד חשוב במניעת טראומת ראש שנייה, שיכולה להיות חמורה יותר ולקחת זמן רב יותר להתאושש ממנה".
