Search
מחוברות לבית הספר מנבאת דיכאון מופחת והתנהגות תוקפנית אצל מתבגרים שחורים

מחקר מדגיש את החשיבות של סביבות למידה הוליסטיות מקדמות בריאות

מחלת נפש בקרב סטודנטים בהשכלה גבוהה היא בעיה גוברת בעולם. רוב המאמצים המיושמים לטיפול בבריאות לקויה כוללים טיפול פרטני והתאמות לפדגוגיה. אבל אפשר וצריך לעשות יותר ברמה מבנית או סביבתית למוסדות להשכלה גבוהה כדי להבטיח למידה ורווחה בקרב כל הסטודנטים. כך עולה מסקירת ספרות שנערכה באוניברסיטת גטבורג.

העובדה שהבריאות הנפשית גוברת, לא רק בשבדיה אלא בכל רחבי העולם, מעידה שהסיבות יכולות להיות מבניות ו/או סביבתיות".

תרז סקוג, מחברת בכירה של המחקר

היא ועמיתיה למחקר סקרו יותר מ-8,000 מחקרים על התערבויות בהשכלה גבוהה ברחבי העולם כדי לנטרל את הרווחה הירודה של התלמידים. בסקירת הספרות רצו החוקרים לקבל סקירה של סוגי ההתערבויות שבוצעו וכיצד התקבלו אלה על ידי התלמידים. שני שלישים מההתערבויות כוונו לשינוי הפדגוגיה. הנפוץ ביותר מבין האמצעים שהתמקדו במקום בשינויים מבניים יותר הוא להציע ייעוץ בריאותי פרטני. כל זה טוב, אומרת תרזה סקוג, אבל לא מספיק.

"כפי שהדברים נראים, למוסדות ההשכלה הגבוהה פשוט לא תהיה את היכולת להתאים את ההוראה לכל האבחונים והצרכים שיהיו לסטודנטים. ואם לא תתהפך המגמה של עלייה בבעיות בריאות הנפש, קיים סיכון שהביצועים האקדמיים וסיום התואר ירידה", אומרת תרזה סקוג.

במקום זאת, היא טוענת שיש לשנות את סביבות הלמידה בכללותן כדי לקדם למידה בת קיימא. כל דבר, החל מהסביבה הפיזית ועד עיצוב הקורס, דרישות, הזדמנויות להחלמה, הקשר בין תלמידים למורים וכן הלאה, צריך להיכלל כאשר מוסדות להשכלה גבוהה נוקטים בגישה הוליסטית לסביבות למידה.

"וההזדמנויות לשנות לטובה הן נהדרות", אומרת תרז סקוג.

יוזמה מבטיחה אחת שהיא מצביעה עליה היא מודל 'האוניברסיטאות הבריאות' שפותח על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה. המודל מבוסס על נקודת מבט הוליסטית על בריאות הכוללת הן סביבות למידה והן תרבות ארגונית.

"אחר הוא המדריך לעיצוב אוניברסלי ללמידה, שבעיקרו עוסק בעיצוב סביבות למידה כדי להפוך אותן לנגישות יותר לכל קבוצת התלמידים תוך שמירה על יעדי הקורס זהים."

עבור רוב האנשים, התחלת לימודים אקדמיים היא צעד גדול; לעתים קרובות זה אומר לעבור לסביבה חדשה, להכיר אנשים חדשים, ללמוד כיצד לנווט בתוך הקשרים חדשים.

"ככל שהסביבה תהיה יותר מסבירת פנים, כך היא תהיה פחות לחוצה עבור התלמידים", אומרת תרזה סקוג.

פרופסור סקוג היה אחראי על פרויקט סביבות למידה בנות קיימא ונגישות באוניברסיטת גטבורג. הפרויקט נועד לחקור כיצד מוסדות להשכלה גבוהה יכולים לפעול בצורה מבנית כדי לקדם לא רק את הלמידה אלא גם את בריאותם הנפשית של התלמידים. הפרויקט עורר התעניינות מאוניברסיטאות אחרות. באוניברסיטת גטבורג יוצא לדרך פרויקט עם התמקדות מיוחדת בסביבות הלמידה הפיזיות.

"זה מעורר השראה שיותר ויותר אוניברסיטאות לוקחות את הנושא הזה ברצינות. ולראות כיצד נלקחות יוזמות באזורים שונים בעולם כדי להפוך את המגמה השלילית ולשפר את הבריאות הנפשית של הסטודנטים", אומרת תרזה סקוג.

דילוג לתוכן