מחקר ב כתב העת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים (JAACAP), שפורסם על ידי Elsevier, מדווח כי ניתן לשפר את היעילות של שירותי בריאות הנפש לנוער על ידי מתן משוב תכוף לרופאים מבני נוער ומשפחה והדרכת מנהיגים כדי לתמוך בשימוש יעיל של קלינאים במשוב. שיפור השימוש במשוב טיפולי הוא בראש סדר העדיפויות של קובעי מדיניות, מממנים, חוקרים, רופאים ותומכי משפחה, מכיוון ששימוש במשוב יכול להפחית באופן משמעותי את השיעורים הגבוהים של כישלון טיפולי (50%) הנצפים בשירותי בריאות הנפש לנוער.
עשרות ניסויים קליניים הראו ששירותי בריאות הנפש יעילים יותר כאשר רופאים מקבלים משוב תכוף (למשל, מדי שבוע) על האופן שבו המטופלים מגיבים לטיפול באמצעות סולמות דירוג סימפטומים סטנדרטיים. עם זאת, מעט מאוד רופאים משתמשים באמצעי משוב טיפולי עם בני נוער, וגם כאשר השימוש באמצעים מוטל על ידי קובעי מדיניות, רופאים לרוב אינם מצליחים לראות את המשוב או להשתמש בו. כדי לפתור את הפער הזה בין מחקר לפרקטיקה, חברי סגל מאוניברסיטת בויז סטייט, אוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת מרכז פלורידה שותפו לבדיקת אסטרטגיה המאמנת מנהיגים של מרפאות לבריאות הנפש ליצור אקלים ארגוני התומכים בשימוש במשוב טיפולי.
צוות המחקר קיבל מימון מהמכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב כדי לבחון אסטרטגיית יישום המכוונת למנהיגי מרפאות לשיפור השימוש במשוב טיפולי ובתוצאות של שירותי בריאות הנפש לנוער. החוקרים רשמו 21 מרפאות קהילתיות לבריאות הנפש המספקות פסיכותרפיה לנוער באיידהו, אורגון ונבאדה. קלינאים שעבדו עם נוער במרפאות אלו קיבלו הכשרה וסיוע טכני לשימוש במערכת משוב טיפולית מבוססת-אינטרנט מבוססת אמפירית. מחצית מהמרפאות הוקצו באופן אקראי לאסטרטגיה שסיפקה למנהיגיהן הכשרה והדרכה מיוחדים; החצי השני שימש כקבוצת ביקורת.
תוצאות הניסוי הצביעו על כך שהאסטרטגיה שיפרה את מתן מדדי המשוב של הרופאים פי 3.5, שיפרה את צפיית המטפלים במדדים פי 6.9 ושיפרה את אחוז בני הנוער שהשתפרו באופן משמעותי בתסמיני בריאות הנפש שלהם בכמעט פי 2.
פיתוח אסטרטגיות המאפשרות לרופאים ולמנהיגים בבריאות הנפש להשתמש ביעילות בכלים מבוססי מחקר כמו משוב טיפולי הוא אתגר מכונן של זמננו. התוצאות של ניסוי זה מרגשות מכיוון שהן מראות שאנו יכולים לבצע שיפורים אמיתיים וניתנים לצפייה באיכות ובתוצאות של טיפול נפשי לנוער".
ד"ר נייט וויליאמס, פרופסור חבר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בויס סטייט ומוביל את המחקר