מחקר חדש מדגיש את הצורך בהגדרה ספציפית יותר ל-COVID ארוך, שכן כמעט אחד מכל חמישה חולים שליליים של SARS-CoV-2 דיווח גם על תסמינים ארוכי טווח, מה שמעלה חששות לגבי אבחון יתר.
מחקר: אורך הטלומרים מראה קשר הפוך למיגרנה בקרב אמריקאים בגילאי 20-50 שנים, ללא השלכות מעבר לגיל 50: מחקר חתך. קרדיט תמונה: Lightspring / Shutterstock
מחקר שפורסם בכתב העת תקשורת טבע מספק סקירה כללית של תסמינים של מחלת פוסט-קורונה וירוס 2019 (COVID-19) בקרב חולי מיון שנבחנו חיובי עבור זיהום תסמונת נשימתית חריפה חמורה בנגיף קורונה 2 (SARS-CoV-2).
רֶקַע
מגיפת COVID-19 הכבידה משמעותית על מערכות הבריאות והכלכלה העולמית, עם יותר מ-775 מיליון זיהומים מדווחים ברחבי העולם. חלק גדול מניצולי COVID-19 עדיין חווים תסמינים מתמשכים או חוזרים, אשר ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר ביחד כמצב שלאחר ה-COVID או ה-COVID ארוך.
על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, מחלת ה-COVID ארוכה מתרחשת אצל אנשים עם היסטוריה של חשד או אישור של זיהום SARS-CoV-2. תסמיני ה-COVID הארוכים, שאבחנה חלופית לא יכולה להסביר, מופיעים בדרך כלל שלושה חודשים לאחר הופעת ה-COVID-19 ונמשכים לפחות חודשיים.
ארגון הבריאות העולמי מנה יותר מ-50 תסמינים של קוביד ארוך, כולל קוצר נשימה, חולשה לאחר מאמץ (PEM), אנוסמיה ושיעול, בין היתר. עם זאת, רבים מהתסמינים הללו עלולים לחפוף עם זיהומים ויראליים אחרים או מצבים רפואיים, מה שמוביל לאתגרים אבחנתיים. זה מקשה על ההבחנה בין נגיף ה-COVID לבין מצבים בריאותיים אחרים, מה שמעורר חששות לגבי הספציפיות האבחונית שלו.
במחקר זה, מדענים השוו את שיעור החולים במיון שפיתחו תסמינים ארוכים של COVID שהוגדרו על ידי WHO בין חולים חיוביים ל-SARS-CoV-2 ל-SARS-CoV-2-שליליים. המחקר גם העריך אם ההגדרה הנוכחית של ארגון הבריאות העולמי עשויה להיות רחבה מדי, שעלולה להוביל לאבחון יתר במקרים מסוימים.
עיצוב לימודים
המחקר נערך על מטופלים הרשומים ברשת החירום של מחלקת החירום הקנדית (CCEDRN), שיתוף פעולה פאן-קנדי שאוסף נתונים על חולים שנבדקו ל-SARS-CoV-2 ב-50 מחלקות חירום בשמונה מחוזות.
בסך הכל גויסו למחקר 6,723 מטופלים במיון, מתוכם 58.5% היו חיוביים ל-SARS-CoV-2.
התוצאה העיקרית של המחקר הייתה קביעת שיעור החולים שדיווחו על סימפטום אחד של נגיף ה-COVID ארוך המוגדר על ידי WHO לאחר שלושה חודשים. התוצאות המשניות כללו את שיעור החולים עם תסמינים מתמשכים לאחר 6 ו-12 חודשים.
המחקר השתמש גם במודלים רב-משתנים של השפעות מעורבות כדי לזהות גורמי סיכון מרכזיים לפיתוח תסמינים ארוכים של COVID, תוך התאמה למשתנים שונים כמו גיל, מין, תחלואה נלוות ואשפוז בבית חולים. שיעור החולים שנבדקו עבור SARS-CoV-2 ועמדו בקריטריונים של WHO long-COVID לאחר 6 ו-12 חודשים נקבע במחקר.
תצפיות חשובות
שיעור החולים החיוביים ל-SARS-CoV-2 שדיווחו על לפחות תסמין אחד ארוך-COVID לאחר שלושה חודשים היה 38.9%, בהשוואה ל-20.7% מהחולים השליליים של SARS-CoV-2. בקרב חולים חיוביים ל-SARS-CoV-2, 45.5% מהנשים דיווחו על תסמינים ארוכים של COVID בהשוואה ל-32.8% מהגברים, מה שמצביע על פער מגדרי משמעותי.
הפרופורציות של חולים חיוביים ל-SARS-CoV-2 שדיווחו על לפחות תסמין אחד ארוך-COVID לאחר 6 ו-12 חודשים היו 38.2% ו-33.1%, בהתאמה, בהשוואה ל-19.5% ו-17.3% מהחולים השליליים של SARS-CoV-2. הפרופורציות של מטופלים חיוביים למבחן ושלילי למבחן עם לפחות סימפטום אחד מתמשך עם COVID-12 לאחר 12 חודשים היו נמוכים ב-5.8% ו-3.4%, בהתאמה, משיעור החולים הסימפטומטים לאחר שלושה חודשים.
גורם הסיכון המשמעותי ביותר לדיווח על תסמינים ארוכים של COVID לאחר שלושה חודשים היה בדיקה חיובית ל-SARS-CoV-2 במהלך ביקור במיון (יחס סיכויים מותאם, aOR = 4.42, 95% CI: 3.60-5.43). גורמי סיכון אחרים כללו אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (aOR = 1.84, 95% CI: 1.34-2.51), מין נקבה (aOR = 1.51, 95% CI: 1.33-1.73), והופעה עם אובדן טעם או ריח (aOR = 1.38, 95 % CI: 1.03-1.85) במהלך הביקור במיון.
ניתוח סיכונים נוסף הראה כי מטופלים שדיווחו על "מסתדרים טוב" בתחילת המחקר היו בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים ארוכים של קוביד מאשר אלה שדיווחו על "בכושר וטוב" (aOR = 1.31, 95% CI: 1.14-1.52). יש לציין כי סיכון נמוך יותר להתפתחות סימפטומים נצפה בחולים עם רקע השכלתי נמוך יותר (aOR = 0.75, 95% CI: 0.58-0.97).
משמעות המחקר
המחקר מגלה שיותר משליש מהמטופלים במיון עם זיהום חריף ב-SARS-CoV-2 שאושר במעבדה, מציגים תסמינים ארוכים של COVID שלושה חודשים לאחר ביקורם הראשוני במחלקה המיון. החוקרים מדגישים גם שאחד מכל חמישה חולים שנבדקו שליליים לזיהום ב-SARS-CoV-2 עמד בקריטריונים של WHO ל-COVID ארוך, מה שמעלה חששות לגבי ההיקף הרחב של ההגדרה הקלינית.
ממצא מרכזי הוא שהשיעור הגבוה של תסמיני COVID-ארוך שנצפו בחולים שליליים של SARS-CoV-2 מצביע על כך שההגדרה הנוכחית של WHO עשויה להוביל לאבחון יתר. החפיפה של תסמינים לא ספציפיים עם מצבים אחרים מהווה אתגר לאבחון מדויק של COVID-ארוך.
יתר על כן, המחקר מגלה שכאחד מכל חמישה חולים ללא היסטוריה של זיהום ב-SARS-CoV-2 מציגים גם תסמינים ארוכים של COVID, מה שמקשה על ההבחנה בין מקרי COVID-ארוך אמיתיים.
שיעור גבוה של תסמיני COVID ארוך שנצפה בחולים שליליים SARS-CoV-2 לאחר שלושה חודשים מצביע על כך שהתפתחות של long-COVID לאחר חשד אך לא אושר זיהום SARS-CoV-2 אינה ספציפית ויכולה להתרחש ב-SARS-CoV -2 חולים תמימים.
על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, long-COVID היא תסמונת לא ספציפית המופיעה בחולים רבים המגיעים למחלקת המיון בשל מחלה חריפה הדורשת בדיקת SARS-CoV-2. עם זאת, ממצאי המחקר הנוכחיים מדגישים את הצורך בהגדרה ספציפית יותר של ארגון הבריאות העולמי, שעשויה להשתמש בשילוב עם בדיקות סרולוגיה או סמנים ביולוגיים כדי לזהות את התהליכים הבסיסיים התורמים להתפתחות של COVID-ארוך.
המחקר מגלה שחולים חיוביים ל-SARS-CoV-2 מציגים בתדירות גבוהה יותר שלושה תסמינים או יותר או תסמינים מסוימים, כגון אובדן טעם וריח, קוצר נשימה ושיעול מתמשך לאחרונה, בהשוואה לחולי SARS-CoV-2 שליליים.
עדויות קיימות מצביעות על כך שרוב חולי ה-COVID-19 חווים תסמיני ריח (אובדן טעם וריח) בשלב הזיהום החריף. תסמינים אלו חולפים בדרך כלל תוך חודש מההדבקה. עם זאת, הנוכחות המתמשכת של תסמיני ריח שנצפתה במחקר זה מצביעה על כך שנוכחותם של תסמינים אלה במהלך זיהום חריף עשויה לחזות נגיף קורונה ארוך.
המדענים מדגישים את הצורך במחקרים עתידיים כדי להבין בצורה חד משמעית יותר את הפתופיזיולוגיה של ה-COVID ולפתח קריטריונים אבחוניים ספציפיים יותר.
