התערבות תזונתית עם פיסטוקים יעילה בהגברת הצפיפות האופטית של פיגמנט מקולרי (MPOD) אצל מבוגרים בריאים, כך עולה ממחקר.
לִלמוֹד: צריכת פיסטוק מגבירה את הצפיפות האופטית של פיגמנט מקולרי אצל מבוגרים בריאים: ניסוי אקראי מבוקר. קרדיט תמונה: פיטר הרמס פוריאן/Shutterstock.com
לאחרונה כתב עת לתזונה המחקר ערך ניסוי אקראי מבוקר כדי להעריך את ההשפעה של התערבות תזונתית פיסטוק על צפיפות פיגמנט מקולרי בקרב מבוגרים בריאים.
רֶקַע
לוטאין וזאקסנטין (L/Z) הם קסנטופיילים תזונתיים שחוצים את מחסום הדם-מוח ומצטברים באופן בלעדי באזור המקולרי של הרשתית האנושית. באזור זה, הקסנטופיילים הללו מכונים פיגמנט מקולרי (MP), והם מציעים הגנה מפני נזקי אור כמו מסנני אור כחול ונוגדי חמצון.
רמות גבוהות יותר של MP מגנות מפני אובדן ראייה כתוצאה מניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) ומגביר את תפקוד הראייה. מחקרים הראו שצריכה של L/Z מעלה את רמות MP, מה שה-MPOD יכול למדוד.
הזמינות הביולוגית של L/Z תלויה במקור המזון, מכיוון שהם פיטונוטריינטים מסיסים בשומנים. לדוגמה, L/Z בחלמון ביצה זמין פי שלושה מאשר L/Z בתרד או תוסף תזונה.
פיסטוקים מכילים כמויות גבוהות של L או Z ומספקים מקור לשומן, בעיקר שומנים חד ורב בלתי רוויים. זה עשוי להפוך את הפיסטוקים למקור ביולוגי זמין ביותר של לוטאין. מעניין לכמת את השיפור ב-MPOD בעקבות התערבות תזונתית של פיסטוק.
לגבי המחקר
מחקר זה ערך ניסוי אקראי מבוקר עם סמיות יחיד בקרב מבוגרים בריאים כדי להעריך את ההשפעה של צריכה יומית של 2 אונקיות פיסטוקים על MPOD. ההתערבות נמשכה 12 שבועות, והתוצאות הושוו לאלו של קבוצת דיאטה רגילה (UD).
על פני קבוצות UD והתערבות פיסטוק (PIS), ה-MPOD והסרום L/Z במבוגרים בריאים בגיל העמידה למבוגרים יותר הושוו.
גודל המדגם כלל 36 פרטים עם צריכת L/Z נמוכה בדרך כלל ו-MPOD נמוך. קריטריוני ההכללה כללו מצבים כגון מחלת כבד, כליות או לבלב, היפרליפידמיה, הפרעות דימום, דיברטיקוליטיס ואחרים.
גיל הנבדק הממוצע בתחילת המחקר היה 59.5 שנים, ו-58% היו נשים. אחוז המשתתפים באסיה, שחור ולבן היה 14%, 8% ו-78%, בהתאמה. מדד מסת הגוף הממוצע (BMI) היה 25.6, והצריכה היומית הממוצעת של L/Z הייתה 1.1 מ"ג ליום.
נעשה שימוש בפוטומטריית הבהוב הטרוכרומטית למדידת MPOD בארבע אקסצנטריות רשתית, כלומר 0.25°, 0.50°, 1.00° ו- 1.75°, כאשר אקסצנטריות גבוהות יותר משקפות מדדים בפריפריה ואקסצנטריות נמוכות יותר המשקפות מדידות MPOD מקולה מרכזיות יותר.
המדידות נלקחו במהלך ביקורי מחקר בסיסיים, שבוע 6 ושבוע 12. כרומטוגרפיה נוזלית בעלת ביצועים גבוהים (HPLC) שימשה לניתוח סרום L/Z.
ממצאי המחקר
בנקודת ההתחלה, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בצפיפות הפיגמנט האופטית המקולרית (MPOD) בין הקבוצות של התערבות פיסטוק (PIS) והדיאטה הרגילה (UD) בכל אקסצנטריות. לאחר 6 שבועות, קבוצת PIS הראתה עלייה בולטת ב-MPOD ביחס לקו הבסיס, שנמשכה ב-12 שבועות. עם זאת, לא נצפתה עלייה נוספת בין 6 ל-12 שבועות. קבוצת ה-UD לא הראתה שינוי ב-MPOD במהלך המחקר בן 12 השבועות.
שינויים בריכוז הלוטאין בסרום עקבו אחר אותו דפוס כמו MPOD. בקבוצת ה-PIS, ריכוזי הלוטאין בסרום עלו מקו הבסיס ל-12 שבועות תוך שהם נשארים יציבים בקבוצת ה-UD. רמות זאקסנטין וציס-לוטאין לא השתנו באף אחת מהקבוצות. בנוסף, בכל ארבעת האקסצנטריות, שינויים בריכוז הלוטאין בסרום היו קשורים לשינויים ב-MPOD.
יש לשקול מספר מגבלות בעת פרשנות הממצאים הללו. ראשית, זה היה מחקר חד סמיות ללא קבוצת פלצבו אמיתית, שהוכתב על ידי אופי ההתערבות, למרות שניתוח סרום ונתוני תזונה הצביעו על כך שהמשתתפים עקבו אחר הוראות המחקר. שנית, לא נערך פרופיל שומנים בדם, אם כי זה עשוי להיות רלוונטי בהתחשב בתפקידם של ליפופרוטאינים בהובלת קרוטנואידים. שלישית, מינון הפיסטוק היה גבוה מהכמות המומלצת בתביעת הבריאות המוסמכת עבור אגוזי עץ, מה שמצביע על כך שמחקרים עתידיים צריכים לחקור את היעילות של מינון נמוך יותר.
לבסוף, יכולת ההכללה של המחקר עשויה להיות מוגבלת, שכן המשתתפים התחילו עם MPOD נמוך וצריכת לוטאין/זאקסנטין בתזונה. עדיין לא ברור אם ההשפעות של התערבות הפיסטוק יהיו דומות באוכלוסיות אחרות.
מסקנות
לסיכום, מחקר זה הראה שהתערבות תזונתית עם פיסטוקים יעילה בהגברת MPOD. ממצא זה רלוונטי בהתחשב בצריכת אגוזי עץ נמוכה בארצות הברית, ביחס לטענת הבריאות המוסמכת על ידי ה-FDA.
בעתיד, המחקר צריך לחקור את המינון-תגובה כמו גם את היעילות באוכלוסיות מגוונות אחרות.