חוקרים גילו שאנשים שנחשפו לאור בהיר יותר בלילה מתמודדים עם סיכון גבוה ב-50% למחלות לב, בעוד שאור היום עשוי להגן על הלב על ידי חיזוק מקצבי יממה בריאים.
מחקר: חשיפה לאור בלילה ושכיחות מחלות לב וכלי דם. קרדיט תמונה: Krakenimages.com / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחהחוקרים בדקו האם חשיפה לאור בלילה קשורה לסיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב, במיוחד עבור אלו בגיל, מין או מטען גנטי ספציפי.
הממצאים שלהם מצביעים על כך שאנשים מעל גיל 40 שנחשפו לאור בהיר בלילה מתמודדים עם סיכון גבוה יותר למחלות לב, כולל שבץ ואי ספיקת לב. הקשרים היו גדולים יותר אצל נשים לאי ספיקת לב ומחלת לב כלילית, ובמשתתפים צעירים יותר לאי ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, ללא שינוי ברור לאוטם שריר הלב או שבץ מוחי.
רֶקַע
תפקוד לב וכלי דם בריא מסתמך על מקצבי יממה מוסדרים היטב, אשר בתורם משפיעים על תפקוד כלי הדם, סבילות לגלוקוז, רמות ההורמונים, לחץ הדם וקצב הלב. הפרעה של מקצבים אלו, באמצעות חשיפה לאור או דפוסי שינה לא סדירים, יכולה להעלות את לחץ הדם ואת קצב הלב, להגביר את הדלקת ולהפחית את השונות בקצב הלב.
מחקרים בבעלי חיים מראים שהפרעה ממושכת ביממה יכולה לגרום לשינויים מבניים בלב, כמו היפרטרופיה ופיברוזיס. זה מחמיר את אי ספיקת הלב. עדויות אפידמיולוגיות קושרות גם עבודה במשמרות, שמפריעות למקצבים הללו, לתמותה קרדיווסקולרית גדולה יותר, מחלת לב כלילית ואי ספיקת לב.
חשיפה לאור בלילה היא מקור מפתח להפרעות יממה ונקשרה לשיעורים גבוהים יותר של מחלות עורקים כליליים ושבץ מוחי, כמו גם למצבים כמו השמנת יתר, סוכרת ויתר לחץ דם, שהם גורמי סיכון קרדיווסקולריים ידועים. עם זאת, מחקרים קודמים הסתמכו לעתים קרובות על מדדים מבוססי לוויין של תאורה חיצונית או על קבוצות קטנות ולא על נתוני חשיפת אור אישיים ישירים.
שימוש בחיישני אור הנלבשים בשורש כף היד מכ-89,000 בְּרִיטַנִיָה משתתפי ביובנק, מחקר מוקדם יותר מצא כי לילות בהירים יותר היו קשורים לתמותה קרדיומטבולית גבוהה יותר ולסוכרת מסוג 2. בהתבסס על כך, המחקר הנוכחי בדק האם חשיפות בודדות לאור יום ולילה מנבאות מחלות לב וכלי דם במשך 9.5 שנות מעקב.
על המחקר
מחקר עוקבה רחב היקף זה השתמש בנתונים מ בְּרִיטַנִיָה משתתפי ביו-בנק שלבשו חיישני אור שנלבשו בפרק כף היד במשך שבוע בין 2013 ל-2016. חשיפת האור של המשתתפים תועדה באופן רציף, עובדה להסרת נתונים לא חוקיים, ונמדדה בממוצע לפרופילים של 24 שעות.
ניתוח גורמים זיהה שתי תקופות חשיפה עיקריות: שעות היום (7:30 עד 20:30) ולילה (12:30 עד 6:00). המשתתפים סווגו לאחוזונים של חשיפה לאור, כאשר האחוזון 0-50 מייצג את הלילות החשוכים ביותר.
תוצאות קרדיווסקולריות, כולל שבץ מוחי, פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב ומחלת עורקים כליליים, זוהו באמצעות בתי חולים, טיפול ראשוני ורישום מוות. אנשים עם מחלת לב וכלי דם קיימת (CVD) לא נכללו.
מודלים פרופורציונליים של Cox העריכו את הקשר בין חשיפה לאור וסיכון למחלה, תוך התאמה ברצף לגורמים דמוגרפיים (אתניות, גיל ומין), משתנים סוציו-אקונומיים (מחסור, השכלה והכנסה) וגורמי אורח חיים (עירוניות, תזונה, אלכוהול, עישון ופעילות גופנית). מודלים נוספים נבדקו עבור אינטראקציות אפשריות עם ציוני סיכון גנטי, גיל ומין.
ממצאים מרכזיים
חוקרים ניתחו נתונים מ-88,905 בְּרִיטַנִיָה משתתפי ביובנק, עם גיל ממוצע של 62.4 שנים ו-57% נשים, על פני מעקב ממוצע של 7.9 שנים. המשתתפים היו נקיים ממחלות לב וכלי דם בתחילת המחקר.
חשיפה לאור לילה הראתה קשר ברור ותלוי מינון עם סיכון גבוה יותר למחלות לב, בעוד שחשיפה לאור היום הייתה קשורה לסיכונים נמוכים יותר במודלים מותאמים מינימלית וסוציו-אקונומית, אך קשרים אלו לא היו מובהקים לאחר התאמה מלאה של אורח החיים. כאשר פעילות גופנית לא נכללה מהמודל המלא, הופיעו מחדש קשרים הפוכים לאי ספיקת לב ושבץ מוחי.
בהשוואה לאלו בסביבת הלילה החשוכה ביותר, למשתתפים עם חשיפת הלילה הבהירה היו סיכונים גדולים יותר באופן משמעותי למחלת עורקים כליליים, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, פרפור פרוזדורים ושבץ לאחר התאמה לאורח חיים, גורמים דמוגרפיים וסוציואקונומיים.
לעומת זאת, עלייה בחשיפה לאור הלילה בסטיית תקן אחת העלתה את הסיכון לכל חמשת התוצאות הקרדיווסקולריות בכ-5-8%. הקשרים היו עקביים בין הדגמים ונשארו חזקים לאחר התאמות. מין וגיל הראו השפעות משתנות סלקטיביות, עם קשרים גדולים יותר אצל נשים לאי ספיקת לב ומחלת עורקים כליליים, ובאנשים צעירים יותר לאי ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, ללא שינוי ברור לאוטם שריר הלב או שבץ. אסוציאציות נותרו גם לאחר שהתייחסו לסיכון הפוליגני, מה שמצביע על כך שמתאם בין גנים לסביבה לא סביר להסביר את התוצאות.
מסקנות
מחקר פרוספקטיבי גדול זה מדגים קשרים חזקים של חשיפה גבוהה יותר לאור לילה עם סיכון קרדיווסקולרי מוגבר, אם כי לא ניתן להסיק סיבתיות. המנגנונים העומדים בבסיס הקשר הזה יכולים לכלול הפרעה ביממה והפרעת שינה, מה שמוביל ללחץ כלי דם ומטבולי. הפרשת מלטונין מופחתת לא נבדקה ישירות במחקר זה.
לעומת זאת, חשיפה גדולה יותר לאור היום עשויה לתמוך בבריאות הלב וכלי הדם על ידי חיזוק המקצבים הצירקדיים.
נקודות החוזק העיקריות של ניתוח זה כוללות גודל מדגם גדול, מדידות אור אובייקטיביות ותקופת מעקב ארוכה. עם זאת, המגבלות כוללות בלבול פוטנציאלי, מגוון אתני מוגבל (בעיקר משתתפים לבנים), חוסר מידע על מקורות אור וחוסר יכולת להסיק סיבתיות. משך השינה ויעילות השינה נמדדו באופן אובייקטיבי ונכללו בניתוחי רגישות; שינה קצרה החלישה חלקית אסוציאציות מסוימות. מידע המקור לא היה זמין, מה שהגביל את היכולת להסתגל להתנהגויות המתואמות עם חשיפה לאור.
בסך הכל, ממצאים אלה מדגישים תאורת לילה מלאכותית כגורם סיכון סביבתי שניתן לשינוי למחלות לב וכלי דם, ומדגישים את החשיבות של שמירה על לילות חשוכים וחשיפה נאותה לאור יום באסטרטגיות בריאות עירוניות.
