אחד המחקרים הראשונים שחקרו את השכיחות של ליקוי קוגניטיבי לא מזוהה בקרב חולים שנראו במרכזי בריאות פדרליים, מצא שהוא נמצא בכל מקום, במיוחד בקרב קשישים עם מיעוט. מתקנים אלו מספקים טיפול ראשוני ושירותי מניעה ללא קשר ליכולת תשלום או מצב ביטוח בריאות ליותר מ-30 מיליון חולים, כולל מספר הולך וגדל של מבוגרים.
גילוי מוקדם והוגן של ליקוי קוגניטיבי יכול להועיל לחולים ולמשפחותיהם. דחיית האבחון מובילה לתוצאות בריאות לקויות עבור המטופלים ושותפיהם לטיפול ומגבילה את הגישה למשאבים עבור שירותי טיפול וניהול טיפול.
המחקר של 204 קשישים פגיעים מבחינה חברתית וכלכלית (גיל ממוצע 70 שנים) קבע שלאנשים אפרו-אמריקאים יש יותר מפי שניים מהסיכוי לליקוי קוגניטיבי לא מזוהה (ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה).
כ-82% מהחולים השחורים סבלו מדמנציה לא מאובחנת או ליקוי קוגניטיבי קל, לעומת 64% מהחולים הלבנים. רק ל-26 אחוזים מכלל המשתתפים במחקר לא היו ליקויים קוגניטיביים.
אוכלוסיית המחקר הייתה מעט יותר ממחצית אפרו-אמריקאים ובעיקר נשים. הקשר בין גזע לליקוי קוגניטיבי לא היה שונה לפי מין, גיל או שנות השכלה.
בממוצע כל משתתף במחקר קיבל טיפול ראשוני בשל שלושה מצבים רפואיים כרוניים כגון סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם או מחלת ריאות חסימתית כרונית והם נטלו חמש תרופות.
לצורך ביצוע האבחנה רואיינו מטופלים ובני משפחה, נבדקו שלוש שנים מהתיעוד הרפואי של המטופל, ונערכו בדיקות קוגניטיביות מקיפות ובדיקות נוירולוגיות.
אנו יודעים מהעבודה הקודמת שלנו שיש סטיגמה הקשורה באבחון של ליקוי קוגניטיבי וכן פחד מאובדן עצמאות. לכן, החולה ולעיתים קרובות גם בן זוגו הטיפולי לא יבקשו מהספק הראשי שלהם לבדוק את בריאות המוח של המטופל. כדי לספק טיפול איכותי ולהתגבר על פערים כמו גם על סטיגמה, עלינו לפתח גישות, אסטרטגיות, תהליכים וכלים ניתנים להרחבה, בזמן, שוויוניות ובר-קיימא לזיהוי מוקדם של ליקוי קוגניטיבי בטיפול ראשוני בכלל ובאופן ספציפי, בבריאות הפדרלית. מרכזים, המשרתים בעיקר קהילות בעלות הכנסה נמוכה ורפואית.
גילוי מוקדם יאפשר לחולים ולשותפי טיפול גישה לשלוש פריצות דרך אחרונות בטיפול במוח. האחת היא הזמינות של טיפול להורדת עמילואיד שיכול לשנות את מסלול הירידה הקוגניטיבית והתפקודית אצל אנשים עם מחלת אלצהיימר. מספר שתיים הוא מודל התשלום האלטרנטיבי החדש מהמרכזים לשירותי רפואה ו-Medicaid (CMS) כדי לסייע בכיסוי ההוצאות של מתן שירותי טיפול מקיפים בדמנציה, כולל תמיכה לשותפים לטיפול.
שלישית, גילוי מוקדם פותח את הדלת להפחתת הסיכון לפגיעה קוגניטיבית עתידית על ידי יישום שינויים באורח החיים המכוונים ללחץ דם, סוכרת, כולסטרול, שינה ודיכאון, כמו גם תרגילים קוגניטיביים ופיזיים".
מלאז בוסטאני, למד סופר בכיר, MD, MPH
באמצעות למידת מכונה כדי לחלץ מידע שנרשם בהערות הרפואיות של רישום הבריאות האלקטרוני של מטופל, ד"ר בוסטאני ועמיתיו פיתחו ובודקים מתודולוגיה בעלות נמוכה וניתנת להרחבה כדי לזהות ליקוי קוגניטיבי או להקל על זיהוי מוקדם של אנשים בסיכון לפתח דמנציה. הם קוראים לזה הערכה של דקה אפס בעלות של פחות מדולר ורואים בה פתרון רגיש מבחינה תרבותית – עיצוב מחדש של מערכת הבריאות – לבעיה שלמערכת הבריאות אין זמן או הון פיננסי לפתור.
מחברי המחקר כותבים, "ההבדלים באבחונים לפי גזע נובעים ככל הנראה הן משכיחות גבוהה יותר של דמנציה בתת-קבוצה זו והן מהיעדר זרימות עבודה משובצות התומכות בזיהוי ובאבחון בזמן בקרב מטופלים אלו בשל גורמי מטופל, רופא וטיפול רפואי. צריך לטפל בזה בדחיפות".
"שכיחות של ליקוי קוגניטיבי לא מזוהה במרכזי בריאות פדרליים מוסמכים" מתפרסמת ב-JAMA Network Open. המחקר מומן על ידי המכון הלאומי להזדקנות של המכון הלאומי לבריאות, מענק R01AG069765 (Ps: Malaz Boustani, Zina Ben Miled וג'יימס Galvin).
מחברי המחקר של מכון Regenstrief בנוסף לד"ר בוסטאני הם מדען המחקר ניקול פאולר, PhD, MHSA, וארתור אוורה, PhD, MPH, והמדענית השותפים זינה בן מיילד, PhD.
