לנוער עם מעורבות באומנה יש סיכון מוגבר לאבחנות בריאות הנפש, טראומות ותוצאות גרועות יותר בבגרותם מאשר בני גילם. מחקר על האופן שבו נוער עם מוגבלויות, כולל אוטיזם ומוגבלות שכלית, מתקשרים עם מערכת זו לוקה בחסר. יש צורך בהוכחה כיצד נוער עם אוטיזם או מוגבלות שכלית במערכת האומנה גישה ומשתמשת בשירותים כדי לקדם דרכים לשיפור תוצאותיהם.
פורסם לאחרונה ב- כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי (JAMA) לרפואת ילדיםחוקרים מהמכון לאוטיזם AJ Drexel של אוניברסיטת דרקסל, בשיתוף עם המחלקה לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון ואוניברסיטת צפון קרוליינה בבית הספר לעבודה סוציאלית של צ'פל היל, עסקו בניתוח צומת לבחינת מעורבות באומנה בקרב בני נוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית (כולל אוטיזם) וכיצד הוא התפתח בארצות הברית תוך שימוש בחתך של נתוני תביעות לאומיות של Medicaid משנת 2016.
בשנת 2016, היו למעלה מ-430,000 בני נוער במערכת האומנה בארה"ב. החוקרים מצאו שאוכלוסיית בני הנוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית באומנה גדלה באופן ניכר לכמעט 40,000 – או כמעט 9% – ושיעורי האוטיזם והמוגבלות השכלית בקרב בני נוער באומנה היו גבוהים פי שניים עד חמישה מהשיעורים. נמצא באוכלוסיית ארה"ב הכללית. בקרב בני נוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית, לבני נוער שחורים ולצעירים היה סיכון גבוה יותר למעורבות באומנה בהשוואה לנוער שהיו לבנים או גברים. גם הסיכון למעורבות באומנה בקרב בני נוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית עלה עם הגיל.
הבנת המעורבות של בני נוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית במערכת האומנה היא צעד ראשון חשוב בזיהוי סדרי עדיפויות לשינוי המדיניות והתוכנית הנדרשים. הצוות המשותף שלנו של מומחי בריאות הציבור, מדיניות ועבודה סוציאלית ביקש להבין את הקבוצה הזו במערכת Medicaid."
לינדזי שיי, DrPH, פרופסור חבר ומנהלת מרכז המדיניות והאנליטיקה במכון לאוטיזם, ומחברת ראשית במחקר זה
צוות המחקר השתמש במקורות הגדולים ביותר של נתוני תביעות של Medicaid כדי לבחון את מכלול מערכת Medicaid האמריקאית. לימוד נוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית במערכת האומנה במדיקייד הוא בזמן וחשוב מכיוון שמדיקייד היא המבטחת השולטת לנוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית ולנוער במערכת האומנה. עם זאת, עשויים להיות חסמים לאופן שבו מדינות מחברות שירותים לנוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית למערכת האומנה.
"המחקר הזה מתרכז סביב חוויותיו של נוער אומנה פגיע ביותר, ולעתים קרובות בלתי נראה. הצעד הראשון לתמיכה בנוער אלה, הוא להבטיח שהחוויות שלהם גלויות", אמרה איימי בלנק ווילסון, PhD, פרופסור חבר באוניברסיטת צפון קרולינה בצ'פל היל ומחברת שותפה של המחקר.
מחקר המתמקד באוטיזם מוגבל לרוב למחסומים בהגעה לקבוצות מודרות, בין השאר בשל דרישות מתחרות למשפחות וליחידים. השימוש במקורות נתונים משניים, כמו הטענות של Medicaid, מהווה הזדמנות חדשנית להתבונן בחוויותיהם של אנשים שנרשמו למערכת Medicaid. בתורו, מחקר זה מציג דרכים חדשותיות שבהן מדיניות או תוכניות ב-Medicaid עשויות להתארגן מחדש או להתחבר, כולל חיזוק התמיכה לנוער עם מוגבלות שכלית והתפתחותית במערכת האומנה.
"חוזקה של עבודה זו היא בשיקול החשוב של זהויות מצטלבות של גזע, אתניות, מגדר, גיל ומוגבלות", אמרה מליסה ל. וילודאס, PhD, עוזרת פרופסור באוניברסיטת ג'ורג' מייסון ומחברת שותפה למחקר. "ככל שנדע יותר על האתגרים הייחודיים שמצטרפים לדחיקה לשוליים, כך נוכל להגיב יותר במאמצינו לקראת מדיניות ופרקטיקות שוויוניות".
