מחקר חדש ומדהים מגלה שזיהום אור בלילה עלול להגביר את הסיכון לאלצהיימר, כאשר מבוגרים צעירים יותר נפגעים.
לִלמוֹד: חשיפה לאור לילה בחוץ (זיהום אור) קשורה למחלת אלצהיימר. קרדיט תמונה: New Africa/Shutterstock.com
במחקר שפורסם לאחרונה ב- גבולות מדעי המוחקבוצת חוקרים חקרה את הקשר בין חשיפה לאור לילה בחוץ לבין שכיחות מחלת אלצהיימר (AD) (הפרעה מתקדמת במוח המובילה לאובדן זיכרון וירידה קוגניטיבית) בארצות הברית.
רֶקַע
במשך רוב ההיסטוריה, האור הגיע ממקורות מבוססי אש עד שהופיעו תאורת גז וחשמל במאות ה-18 וה-19. כיום, תאורה מלאכותית נפוצה, משפרת את הבטיחות והנוחות, אך אור מוגזם בלילה, המכונה זיהום אור, חוסם אור שמימי טבעי ומהווה סיכונים בריאותיים.
זה קשור להפרעות שינה, השמנת יתר, דיכאון, ומחלות ניווניות פוטנציאליות כמו אלצהיימר. דרוש מחקר נוסף כדי להבין כיצד חשיפה לאור בלילה עשויה לתרום לאלצהיימר והשפעתה על ניוון עצבי.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי השתמש בנתוני Medicare לא מזוהים מ-2012 עד 2018 כדי להעריך את הקשר בין חשיפה לאור לילה ושכיחות AD, כולל שני המינים.
הנתונים התקבלו מהמרכזים לשירותי Medicare ו-Medicaid (CMS), תוך התמקדות במוטבים בתשלום עבור שירות מעל גיל 65, אנשים עם מוגבלויות מסוימות ואלה עם מחלת כליות סופנית. הבדלים השפיעו על הבדלים גיאוגרפיים בשכיחות AD במשאבי הבריאות ובשיטות האבחון.
נתוני ההשמנה הגיעו ממערכת מעקב גורמי הסיכון ההתנהגותית (BRFSS) של ה-CDC, העוקבת אחר השמנת יתר מדווחת עצמית של מבוגרים.
נתוני חשיפה לאור לילה נרכשו מ-NASA (NASA) מ-Visible Infrared Imaging Radiometer Suite (VIIRS) / שותפות לאומית למסלולי קוטב דו-כיווני חלוקת השתקפות
(NPP Lunar BRDF) – רכיבים מרוכבים של אורות לילה מותאמים ורמות זוהר היו ממוצעים עבור כל מדינה ומחוז במהלך תקופת המחקר.
ניתוחים סטטיסטיים כללו אנליזה של שונות (ANOVA) וניתוח מתאם כדי להעריך את הקשר בין חשיפה לאור בלילה לבין שכיחות AD. מודל מעורב ליניארי יושם כדי לתת את הדעת על מדדים חוזרים ונשנים ברמת המדינה והמחוז.
משתנים כמו גזע, גיל, מין וגורמים ביולוגיים כמו פרפור פרוזדורים (דופק לא סדיר ומהיר שעלול לגרום לשבץ ולבעיות לב), סוכרת, השמנת יתר נכללו גם הם במודל.
תוצאות המחקר
הקשר בין עוצמת האור הממוצעת בלילה לשכיחות AD נבדק באמצעות נתוני Medicare מ-2012 עד 2018, לצד נתוני לוויין על חשיפה לאור בלילה. המדינות דורגו לפי עוצמת האור הממוצעת בלילה וחולקו לחמש קבוצות, מהכהה ביותר לבהירה ביותר.
ניתוח סטטיסטי גילה הבדל משמעותי בשכיחות AD בין קבוצות אלו, כאשר מצבים בהירים יותר מראים שכיחות AD גבוה יותר. ניתוח מתאם של פירסון אישר עוד יותר את הקשר הזה, והראה קשר חיובי בין עוצמת האור בלילה ושכיחות AD ברחבי ארצות הברית. מתאם זה היה נכון עבור אנשים מעל ומתחת לגיל 65.
כאשר הנתונים נבדקו משנה לשנה, נצפה אותו קשר חיובי בין אור לילה לשכיחות AD, המחזק את הממצאים. מודל מעורב ליניארי הראה קשר מובהק בין עוצמת האור בלילה לשכיחות AD כאשר בוחנים את כל הפרטים, כמו גם בתוך תת-קבוצות מחולקות לפי גיל, מין וגזע.
הקשר היה חזק במיוחד בקבוצות אתניות מסוימות, כמו אינדיאנים. ההשפעה של חשיפה לאור לילה נותרה משמעותית גם לאחר שהתייחסו למשתנים נלווים הידועים כמשפיעים על הסיכון ל-AD, כגון שימוש לרעה באלכוהול, דיכאון, אי ספיקת לב, מחלת כליות כרונית והשמנת יתר.
עם זאת, משתנים אחרים, כמו פרפור פרוזדורים, סוכרת ושבץ, היו קשורים יותר לשכיחות AD מאשר חשיפה לאור.
נערך גם ניתוח של מחוזות, הנוטים להיות הומוגניים יותר ממדינות שלמות. הקשר בין עוצמת האור בלילה לשכיחות AD הוערך בעיר הגדולה ביותר בכל מדינה, תוך השוואה של עוצמת האור בלילה ברמת המחוז עם נתוני מצבים כרוניים של Medicare.
ניתוח זה אישר את הקשר בין אור לילה לשכיחות AD ברמת המחוז. למחוזות עם עוצמת האור הגבוהה ביותר בלילה הייתה שכיחות AD גבוה משמעותית מאלה עם עוצמת האור הנמוכה ביותר.
ניתוחי מתאם הדגימו גם קשר חיובי בין עוצמת האור ושכיחות AD, הן באנשים מעל גיל 65 והן באלה מתחת לגיל 65.
מודל ליניארי של השפעות מעורבות תמך עוד יותר בקשר המשמעותי בין חשיפה לאור בלילה לבין שכיחות AD ברמת המחוז.
קשר זה נמשך על פני קבוצות גיל שונות, עם השפעות חזקות במיוחד בקרב אלה מתחת לגיל 65. ממצאים אלה ברמת המחוז שיקפו את אלה ברמת המדינה, מה שמחזק את העדויות לקשר חיובי בין חשיפה לאור בלילה לשכיחות AD.
מסקנות
לסיכום, המחקר מצא כי עוצמת אור ממוצעת גבוהה יותר בשעות הלילה, או זיהום אור, הייתה קשורה לשכיחות גבוהה יותר של AD במהלך השנים 2012-2018, והשפיעה על שני המינים ועל רוב קבוצות הגיל והגזע.
לחשיפה לאור לילי היה קשר חזק יותר עם AD מאשר לגורמי סיכון כמו דיכאון, שימוש לרעה באלכוהול והשמנת יתר, אם כי היא הייתה חלשה יותר בהשוואה למצבים כמו סוכרת ושבץ מוחי. אלה מתחת לגיל 65 היו רגישים במיוחד לחשיפה לאור.