מחקר מגלה קשר בין גיוון בתזונה לבין סיכון מופחת לדיכאון אצל עובדי ידע

במאמר שפורסם לאחרונה ב BMC בריאות הציבור כתב העת, חוקרים ערכו ניסוי חתך רב-מרכזי כדי לחקור את הקשר בין הרגלי תזונה ויישיבה מחוץ לעבודה לבין תסמיני דיכאון בקבוצה גדולה של 118,723 עובדי ידע בסין.

בנוסף, הם חיפשו גורמים אחרים המניעים תסמיני דיכאון בקבוצה זו לסקירה שיטתית מקיפה יותר.

לימוד: קשר בין גיוון תזונתי, זמן בישיבה מחוץ לעבודה ותסמיני דיכאון בקרב עובדי ידע: מחקר חתך רב-מרכזי. קרדיט תמונה: JoyStudio/Shutterstock.com

רקע כללי

מחקרים מצאו גם דיאטות במגוון דל וגם הרגלים בישיבה כגורמי סיכון לדיכאון.

לדוגמה, מחקר קודם שנערך בקרב נשים שמנות מקהילות מוחלשות מצא שתסמיני דיכאון קשורים לתזונה אך לא לפעילות גופנית/פעילות גופנית.

עם זאת, קיים מחסור בלימודים המכסים אוכלוסייה גדולה מסוגים מגוונים, לרבות עובדי ידע. יתרה מכך, לעתים רחוקות מחקרים חקרו את הקשר של תסמיני דיכאון עם התנהגות יושבת מחוץ לעבודה.

בהתחשב באופי התובעני של עבודתם, עובדי ידע, שנמצאים כעת בשפע בכלכלה העולמית מבוססת השירותים והידע הנוכחיים, סובלים מבעיות נפשיות רבות, כגון דיכאון.

לגבי המחקר

במחקר הנוכחי שנערך בין ינואר 2018 לדצמבר 2020, חוקרים רשמו משתתפים ממספר בתי חולים בסין בהתבסס על קריטריוני ההכללה הבאים:

i) הם היו בני 18 ≥;

ii) היו עובדי ידע כפי שהוגדרו על ידי פיטר דרוקר;

iii) להבין ולכתוב סינית;

iv) סיפק הסכמה מדעת להשתתפות; ו

v) סיפקו נתונים דמוגרפיים והשלימו את כל סקרי אורח החיים/תזונתיים ותסמינים דיכאוניים.

לפי הפרוטוקול, הם גם מילאו סקר מקוון בן 86 פריטים במרכז הרפואי שבו נרשמו.

הצוות ניתח ארבע רמות של יציבות מחוץ לעבודה: פחות משעתיים, שעתיים עד ארבע, ארבע עד שש ויותר משש שעות בכל יום.

הם השתמשו בפגודת המזון הסינית בתור סולם המגוון התזונתי (DDS), כאשר ציון כולל של 1-5, 5-7 ו-8-9 הצביע על לא מספיק (DDS-1), בינוני (DDS-2) והולם ( DDS-3).

יש לציין כי פגודת האוכל הסינית מסווגת מזונות לתשע קטגוריות: דגנים, ירקות, פירות, בשר בעלי חיים, דגים, ביצים, מוצרי חלב, שעועית/מוצרי סויה ושומנים, כאשר כל קטגוריית מזון זוכה לנקודה אחת, ללא קשר לכמות/ תדירות הפריט הנצרך.

הצוות ציין את הזיכרון העצמי של כל המשתתפים באוכל שנאכל בשלושת הימים האחרונים. הם גם ציינו היטב אם הם אכלו את כל שלוש הארוחות בזמן, אכלו חטיפים, היו פעילים חברתית, עישנו, צרכו קפה, משקאות ממותקים ואלכוהול.

בנוסף, הם השתמשו בשאלון בריאות המטופל-9 (PHQ-9) כדי להעריך תסמיני דיכאון, שבהם הציונים נעו בין אפס ל-27, והציון הגבוה יותר הצביע על דיכאון חמור יותר.

הצוות ביצע מספר מבחנים סטטיסטיים כדי לקבוע קשרים בין משתנים קטגוריים שנבדקו במחקר זה, כמו מבחן הצ'י ריבוע להשוואה בין רמות שונות של גיוון תזונתי ונוכחות או היעדר תסמיני דיכאון.

הם השתמשו ברגרסיה לוגיסטית בינארית רב-שכבתית כדי להעריך את הקשר בין דמוגרפיה (גיל, מגדר וכו'), פעילות גופנית, התנהגות בישיבה, DDS והרגלי תזונה.

לבסוף, הם השתמשו בטכניקת מקדם המתאם של Spearman כדי להעריך את החוזק והכיוון של הקשר בין כל משתני המחקר, כאשר ערך p < 0.05 נחשב מובהק סטטיסטית.

תוצאות

תוצאות המחקר הצביעו על כך ששיעור גבוה יותר של עובדי הידע (המשתתפים) שדיווחו על דיאטות ב-DDS-1 וב-DDS-2 הראו תסמיני דיכאון, בעוד שבקבוצת DDS-3, קשר זה היה הפוך עם יחס סיכויים (OR) של 0.91 ; רווח סמך של 95% (CI).

באופן כללי, גיוון תזונתי, במיוחד בקבוצות מזון מסוימות, יכול להפחית את הסיכון לתוצאות מטבוליות גרועות על ידי שיפור המגוון של מיקרוביום המעי.

לפיכך, הגדלת המגוון התזונתי עשויה להפוך את אחוז תסמיני הדיכאון גם בקרב עובדי ידע.

יתרה מכך, התוצאות הראו שעובדי ידע שלא אכלו בקביעות את שלוש הארוחות שלהם היו בסיכון מוגבר לתסמיני דיכאון בהשוואה לאלו שאכלו. דיאטות קבועות מבטיחות צריכה מספקת של חומרים מזינים, במיוחד חומצה פולית, אבץ ומגנזיום, המסייעים בשמירה על תפקוד בריא של המוח.

באופן מסקרן, עובדי ידע שמעולם לא אכלו יתר על המידה הראו סיכון נמוך יותר לתסמיני דיכאון.

יתר על כן, אלה שעישנו וצרכו אלכוהול במתינות היו בסיכון נמוך יותר לתסמיני דיכאון במחקר זה. להיפך, צריכת משקאות ממותקים מדי יום עשויה להחמיר את הסימפטומים הדיכאוניים.

לבסוף, עובדי ידע שמעולם לא עסקו בפעילות גופנית היו בעלי שיעור גבוה יותר של תסמיני דיכאון, שהתקדמו עם מידת המצב הישיבה שלהם.

מצבי החוץ עבור 2-4, 4-6 ו->6 שעות של יציבות מחוץ לעבודה היו 1.11, 1.21 ו-1.49 ו-95% CI, בהתאמה.

מסקנות

בסך הכל, אורח חיים בישיבה מחוץ לעבודה וגיוון תזונתי לקוי הם גורמי סיכון לתסמיני דיכאון עבור עובדי ידע. בנוסף, אכילה לא סדירה ואכילת יתר הם גורמי סיכון רציניים לתסמיני דיכאון.

עדות זו היא ראשונית ודורשת אימות נוסף במחקרים עתידיים. מחקרים המשתמשים באינדיקטורים אובייקטיביים כדי לחקור את הגורמים התורמים לתסמיני דיכאון בקרב עובדי ידע עשויים לשפוך אור נוסף על המנגנונים הבסיסיים השולטים בקשר הללו.

בינתיים, נותר חיוני ליישם התערבויות לשיפור המגוון התזונתי של עובדי הידע ולצמצם את הזמן שהם מבלים בישיבה מחוץ לעבודה.