Search
Human brain anatomy missing a piece of jigsaw puzzle with medicine pills on purple background.

מחקר מגלה קשרים פוטנציאליים לתרופות לסיכון לדמנציה

ניתוח של מיליוני רשומות חולים מצביע על יתרונות פוטנציאליים מתרופות אנטי-מיקרוביאליות ונזקים מתרופות אנטי-פסיכוטיות.

לִלמוֹד: גילוי מונע נתונים של קשרים בין תרופות שנקבעו וסיכון לדמנציה: סקירה שיטתית. קרדיט תמונה: Orawan Pattarawimonchai/Shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה ב אלצהיימר ודמנציהצוות של מדענים סקר באופן שיטתי מחקר מבוסס נתונים על האופן שבו תרופות שנקבעו עשויות להשפיע על הסיכון לדמנציה.

הם ניתחו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-130 מיליון אנשים וזיהו קבוצות תרופות שעלולות להיות קשורות לסיכון גבוה או נמוך יותר לדמנציה. ממצאים אלה יכולים לעזור להנחות אסטרטגיות של שימוש מחדש בתרופות ולהודיע ​​למאמצי מניעה במחלות הקשורות לדמנציה.

רֶקַע

דמנציה משפיעה על מיליונים ברחבי העולם ומהווה אתגר בריאותי עולמי משמעותי, הגורמת לנטל אישי וכלכלי משמעותי. הטיפולים הנוכחיים מתייחסים בעיקר לתסמינים עם הצלחה מוגבלת בשינוי התקדמות המחלה.

יתרה מכך, המאמצים לפתח טיפולים יעילים לשינוי מחלה מתמודדים גם עם אתגרים רבים בשל המסלולים המורכבים העומדים בבסיס הדמנציה.

התקדמות בזיהוי מנגנונים פתוגניים פוטנציאליים, כגון קיפול שגוי של חלבון ודלקת, מדגישים יעדים טיפוליים אפשריים. בתקופה האחרונה, שימוש מחדש בתרופות קיימות שכבר אושרו לשימוש במצבים רפואיים אחרים מציעה דרך מבטיחה.

תרופות אלו עשויות לקיים אינטראקציה עם מסלולים ביולוגיים הקשורים לדמנציה, ולספק יתרונות מעבר להתוויות המקוריות שלהן.

עם זאת, למרות שסוגי תרופות מסוימים, כולל חומרים נוגדי דלקת וחיסונים, הראו פוטנציאל, הממצאים נותרו לא עקביים, ומצריכים מחקרים שיטתיים כדי לחשוף דפוסים עקביים התומכים באסטרטגיות מניעה ואסטרטגיות טיפוליות יעילות.

לגבי המחקר

הסקירה השיטתית הנוכחית השתמשה באסטרטגיית חיפוש מקיפה, המכוונת למחקרים שחקרו קשרים בין תרופות שנקבעו למחלות שונות וסיכון לדמנציה תוך שימוש בגישה מונעת נתונים. הצוות חיפש במאגרי מידע רבים, המכסים רשומות עד אוגוסט 2023, ללא מגבלות שפה.

המחקרים הכשירים היו אלה שניתחו מערכי נתונים גדולים, כגון רשומות בריאות אלקטרוניות ותביעות מנהליות, תוך שימוש בלמידת מכונה ובמודלים סטטיסטיים לזיהוי דפוסים. במחקרים שנכללו בסקירה יש כולם אוכלוסיית מחקר של מבוגרים שאובחנו עם דמנציה מכל סיבה או תת-סוגים, כפי שהוגדרו על פי קריטריונים סטנדרטיים.

התמקדות ספציפית הושמה על תרופות שנקבעו לקבוצות שנעו בין אלפי למיליוני משתתפים, עם משך מעקב שנמשך שנים. מיצוי הנתונים כלל משתנים כמו גודל מדגם, מנבאים, תוצאות וטכניקות ניתוח.

עם זאת, המתודולוגיות היו שונות מאוד בין 14 המחקרים הכלולים. הטכניקות כללו רגרסיה לוגיסטית, יערות אקראיים ומודלים אחרים של לימוד מכונה. חלק מהמחקרים התמקדו אך ורק בתרופות, בעוד שאחרים כללו מאפיינים רחבים יותר, כגון דמוגרפיה והיסטוריה רפואית. השפעות התרופות הוערכו בהתבסס על תדירות המרשם, זמן השימוש והסיכון הקשור לדמנציה. הסקירה השתמשה בכלים כדי לשלוט על הטיה ולהבטיח הערכה באיכות גבוהה על פני מחקרים.

ממצאים מרכזיים

המחקר מצא כי שיעורי תרופות ספציפיים היו קשורים לשינויים בסיכון לדמנציה. תרופות כגון תרופות אנטי-מיקרוביאליות, תרופות אנטי דלקתיות, כמו גם חיסונים, נקשרו להפחתת הסיכון לדמנציה, בעוד שאחרות, כגון תרופות אנטי-פסיכוטיות ותרופות מסוימות לסוכרת, היו קשורות לסיכון מוגבר לדמנציה.

הסקירה מצאה כי תרופות מסוימות היו קשורות באופן עקבי להשפעות משמעותיות על הסיכון לדמנציה, הן מגנות והן שליליות. אנטיביוטיקה, תרופות אנטי-ויראליות ואנטי-דלקתיות הופיעו כמגינות, עם יחסי סיכונים המצביעים על ירידה ניכרת בסבירות לפתח דמנציה. ממצאים אלה הדגישו את התפקיד הפוטנציאלי של טיפול בדלקות וזיהומים כחלק מאסטרטגיות למניעת דמנציה.

באופן דומה, חיסונים למחלות כמו הפטיטיס וטיפוס הראו קשרים עם סיכון מופחת לדמנציה, מה שמרמז כי אפנון חיסוני עשוי להציע יתרונות הגנה מפני ירידה קוגניטיבית.

לעומת זאת, החוקרים חשפו קשרים בין שימוש תכוף בתרופות אנטי פסיכוטיות ובנזודיאזפינים לבין סיכון מוגבר לדמנציה. תוצאות אלו תאמו את הראיות הקודמות המצביעות על הסיכונים הנוירולוגיים ארוכי הטווח של מחלקות תרופות אלו והדגישו את הצורך בהערכה זהירה של השימוש בהן, במיוחד באוכלוסיות בסיכון לפגיעה קוגניטיבית.

בינתיים, תרופות המכוונות למסלולי כלי דם ומטבוליים, כולל תרופות להורדת לחץ דם וסטטינים, הראו תוצאות מעורבות. השפעתן של תרופות אלו על הסיכון לדמנציה השתנתה בהתאם לתרופות הספציפיות ולגורמים הדמוגרפיים, אשר הצביעו על הצורך בחקירות מדויקות יותר כדי לקבוע את תפקידן במניעת דמנציה.

הגישה מונעת הנתונים במחקרים שיפרה את הזיהוי של דפוסים על פני מערכי נתונים מגוונים תוך אישור ממצאים קודמים וחשיפת מועמדים חדשים לתרופות. עם זאת, הקשרים השתנו לפי עיצוב המחקר, מערכות סיווג תרופות ודמוגרפיה אוכלוסייה, מה שהדגיש את הצורך בניסויים קליניים ממוקדים כדי להבהיר את המנגנונים העומדים בבסיס הקשרים הללו.

מסקנות

לסיכום, הבודקים דיווחו על יחסי הגומלין המורכבים בין תרופות שנקבעו למצבים בריאותיים או מחלות שונות וסיכון לדמנציה וחשפו הזדמנויות לשימוש חוזר בתרופה. בעוד שתרופות מסוימות הראו הבטחה בהפחתת הסיכון לדמנציה, הסקירה מצאה שאחרות דורשות זהירות עקב קשרים שליליים פוטנציאליים.

ממצאים אלה הדגישו את הערך של מחקר מונחה נתונים בזיהוי מועמדים טיפוליים והסברה של החלטות קליניות. המדענים מאמינים שעבודה עתידית צריכה להתמקד באימות הקשרים הללו באמצעות מחקרים ניסיוניים וקידום ההבנה שלנו לגבי המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים שלהם.

דילוג לתוכן