Search
מבוגרים מבוגרים עם מחלה קשה מתמודדים עם נטל גדול יותר לאחר ניתוח אלקטיבי

מחקר מגלה פערים אזוריים גדולים בטיפול בסוף החיים ברחבי שוודיה

חוקרים חקרו התפתחויות מאז כניסתו של 'תמיכה בידע לאומי לטיפול פליאטיבי טוב בסוף החיים' בשנת 2013. ממצאיהם מראים שלמרות מדיניות הטיפול הפליאטיבי הלאומי, ישנם הבדלים משמעותיים במונחים של איזה סוג של שירותי בריאות אנשים מנצלים טיפול בסוף החיים. זה חל על ילדים ומבוגרים כאחד ותלוי לא רק במחלות או בגיל, אלא גם במידה רבה במקום בו הם חיים.

"המחקרים שלנו מדגישים אתגרים מורכבים מאוד", אומרת ססיליה לארסדוטר, פרופסור למדעי הבריאות באוניברסיטת סופיהמט.

רוב האנשים השוודים רוצים לטפל בהם ולמות בבית. המציאות שונה ורק אחד מכל חמישה אנשים עושה זאת. במקום זאת, בתי חולים ובתי אבות הם מקומות הטיפול הדומיננטיים עבור האוכלוסייה למות בהם.

תנאים לא שוויוניים בכל הארץ

"אם הווריאציות שזיהינו משקפות העדפות טיפול שונות עבור אנשים באזורים שונים, אז זו לא בעיה", אומר פרופסור לאחיות Joakim öhlén מהמרכז לטיפול ממוקד-אדם של אוניברסיטת גטבורג ומהמרכז הפליאטיבי של בית החולים האוניברסיטאי Sahlgrenska. "אבל יש לנו סיבה טובה להאמין שזה יותר עניין של תנאים לא שוויוניים".

החוקרים מדגישים כי טיפול פליאטיבי ממוקד אדם, במיוחד עבור אנשים מבוגרים, צריך להיות מיושם באופן שיטתי ולשלב גם טיפול בקשישים, טיפול ראשוני וטיפול בבתי חולים.

למרבה המזל, מספר הילדים והצעירים שמתים קטן בלבד. עם זאת, לילדים יש צרכים ואתגרים ספציפיים הדורשים מיומנות בטיפול פליאטיבי בילדים וגישה למשאבים.

"צריך לפתח עוד יותר את ארגון הטיפול הפליאטיבי בילדים", מוסיף סטפן נילסון, פרופסור לאחיות באוניברסיטת גטבורג ובמרכז לסרטן הילדים בבית החולים לילדים המלכה סילביה.

ניטור והכוונה משופרים

מחקרים מראים כי המדיניות הלאומית הקיימת לרוב מעורפלת וכי אזורים ועיריות עשויים לבחור לבטל את הסכמתם. כתוצאה מכך, סדר העדיפויות של טיפול פליאטיבי – שעל פי חוק שירותי הבריאות והרפואה השבדי, צריך להיות בראש סדר העדיפויות – לא תמיד מיושם בפועל.

צוות המחקר מציע כעת שורה של רפורמות. לדוגמה, הם רוצים שטיפול פליאטיבי יוכר כדאגה לבריאות הציבור ברמה הלאומית, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, ולחיזוק המעקב וההכוונה לעיריות ואזורים.

"חשוב – וברור – שצריך לתת עדיפות לטיפול פליאטיבי", מסכמת סטינה נייבלום, פרופסור חבר באוניברסיטת גטבורג, ויועצת ברפואה פליאטיבית במרכז הפליאטיבי של בית החולים האוניברסיטאי סהלגרנסקה. "אבל הבעיה היא איך להשיג את זה. זה צריך להיות קונקרטי, הן מבחינת טיפול משולב מוקדם והן מבחינת טיפול פליאטיבי בסוף החיים".

דילוג לתוכן