שיעורי מנת יתר בקולומביה הכוללים אופיואידים לא חוקיים, הזיה, חומרים ממריצים ותרופות פסיכוטרופיות מרגיעות גדלו מאוד במהלך 2018-2021, בעיקר כתוצאה ממינוני יתר בנשים צעירות, כך עולה ממחקר בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת קולומביה מיילמן. מנת יתר של תרופות עלתה ב-356 אחוזים מ-8.5 ל-40.5 אחוזים לכל 100,000 אנשים מ-2010 עד 2021. הממצאים מתפרסמים ב- כתב העת האמריקאי לבריאות הציבור.
המחקר הוא הראשון שמתאר מגמות לאומיות בשיעורי מנת יתר, כולל חומרים שנרשמו ולא חוקיים ואלכוהול, על פני קבוצות אוכלוסייה שונות בקולומביה.
המגיפה תרמה במיוחד לרמות גבוהות יותר של מצוקה ובעיות נפשיות כולל דיכאון וחרדה בקולומביה, בדומה למדינות אחרות".
סילביה מרטינס, MD, PhD, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר קולומביה מיילמן ומחברת הבכירה של המחקר
שיעורי מרשמים גבוהים יותר, ושימוש בתרופות הרגעה/תרופות הרגעה/נוגדי דיכאון בקולומביה, במהלך המגיפה, עקב חוויות של רמות גבוהות יותר של חרדה, עצב וקשיי שינה, עשויים להוביל לשימוש יתר בתרופות. זה היה בולט יותר בקרב נשים".
כמעט 14 אחוז מהאנשים שמשתמשים בחומרים בשנת 2020 עמדו בקריטריונים להפרעה הקשורה לשימוש בחומרים.
בהתבסס על תוצאות מהסקר הלאומי לשנת 2019 על שימוש בחומרים (CNSSU, Estudio Nacional de Consumo de Sustancias Psicoactivas de Colombia, 2019), החוקרים מצאו כי השימוש בחומרים גדל ברוב החומרים בארץ בשלושת העשורים האחרונים, עם ירידה קטנה בלבד בשכיחות השימוש באלכוהול, קנאביס וקוקאין ב-2019 בהשוואה ל-2013.
כדי לבחון מגמות בשיעורי מנת יתר מ-2010 עד 2021, לפי סוג חומר, מין, קבוצת גיל וכוונה וכן מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, החוקרים השתמשו גם בנתונים מ-SIVIGILA – מערכת לאומית למעקב בריאות הציבור, מ-2010 עד 2021. מערכת הודעות חובה לקביעת אירועים בריאותיים.
נתוני SIVIGILA כללו 127,087 מנות יתר הקשורות לשימוש בחומרים בקרב אנשים בני 10 ומעלה, מתוכם 54 אחוזים היו גברים, 75 אחוזים היו אנשים בגילאי 10-34, 72 אחוזים היו בעלי השכלה תיכונית או יותר, ו-51 אחוזים ו 38 אחוזים בהתאמה היו אנשים שתרמו למערכת הבריאות או שסובסו.
מידע שימש לקיבוץ מנת יתר לפי סוג חומר בקטגוריות הבאות: הזיה; ממריצים (כולל ממריצים מרשם, קוקאין ומתאמפטמין); אופיואידים (כולל אופיואידים מרשם, הרואין, מתדון ובופרנורפין); משאפים; תרופות הרגעה, תרופות הרגעה ונוגדי דיכאון; כמו גם קנאביס. החוקרים זיהו את השילובים השכיחים ביותר של חומרים מרובים לאורך תקופת המחקר ואת מספר מנות היתר שנגרמו על ידי שילובים אלו.
החומרים שדווחו בשכיחות היו תרופות הרגעה/תרופות הרגעה/נוגדות דיכאון (43 אחוז), קנאביס (16 אחוז)), ממריצים (16 אחוז), אלכוהול (16 אחוז) ואופיואידים (6 אחוזים). הרוב (95 אחוזים) של מנת יתר הממריצים נבעו מקוקאין, בעוד שמינוני יתר של אופיואידים נבעו בעיקר מאופיואידים במרשם (74 אחוז).
שיעורי מנת יתר הכוללים תרופות הרגעה/ תרופות הרגעה/ נוגדי דיכאון וכאלה שמערבות אופיואידים עלו במהלך תקופת המחקר, וגדלו בקצב מהיר יותר לאחר 2018. מנת יתר של תרופות הכוללות קנאביס וממריצים עלו אף הן עד 2017 אך פחתו לאחר מכן. בקרב נשים, העלייה החדה ביותר בשיעורי מנת יתר הייתה עבור תרופות הרגעה/ תרופות הרגעה/ נוגדי דיכאון, שעלו מהר יותר מ-2018 ל-2021 (מ-12 ל-33 ל-100,000, בהתאמה).
יש צורך במחקר נוסף על גורמי סיכון, מניעים לשימוש ומקורות של תרופות אלו כדי לשפר את ההתערבויות והמדיניות להפחתת נזקים", ציין ג'וליאן סנטאלה-טנוריו, DrPH, פרופסור ב- אוניברסידאד פונטיפיקיה ג'בריאנה בקאלי, קולומביה, סטודנט לשעבר של קולומביה DrPH, ומחבר ראשון של המחקר. "אנו גם מאמינים שבדיקת סיכוני התאבדות וגישה לטיפול נפשי משלים המתייחס לרעיונות או התנהגות אובדניים עשויים לשפר את התוצאות הבריאותיות בקרב אנשים שקיבלו מרשם לתרופות אלו ואלו שחוו מנת יתר לאחרונה."
"התמודדות עם אתגרי השימוש בחומרים, כולל הופעתן של תרופות חדשות ושימוש רב-חומרים, היא משימה מורכבת הדורשת הבנה טובה של גודל הבעיה והעומס שהיא מטילה על האוכלוסיות ועל מערכת הבריאות", אמרו מרטינס וסנטאלה. טנוריו.
ייתכן שניתן לייחס את הירידה בשכיחות השימוש בקנאביס וממריצים באוכלוסיות צעירות להגבלות ניידות במהלך מגיפת ה-COVID; הפחתה בשיעורי מנת יתר אלו עשויה להיות קשורה גם לשינויים בדפוסי הצריכה שסביר להניח שהם פחות יגרמו למינון יתר, ציינו החוקרים.
לטענת מרטינס וסנטאלה, נתוני הסקר כנראה ממעיטים בשכיחות השימוש בסמים בהתחשב בכך שה-CNSSU הוא סקר משק בית שמוציא אוכלוסיות בעלות סיכון גבוה לשימוש בסמים – כלומר אוכלוסיות חסרות בית וכלואים. בנוסף, מנות יתר שלא טופלו במתקני בריאות אינם נכללים בנתוני SIVIGILA.
במהלך שלושת העשורים האחרונים, עברה קולומביה למסגרת רגולטורית בגישה לזכויות אדם ובריאות הציבור בנוגע לשימוש בחומרים, גישה המותאמת להנחיות משרד האו"ם לסמים ופשע.
הממצאים מצביעים על כך שנדרשים מאמצי מניעה נוספים, כולל הפחתת נזקים ותוכניות מבוססות קהילה, וגישה טובה יותר לשירותי טיפול שיכולים להפחית את הסיכון למנת יתר באוכלוסייה.
"מערכות מעקב בריאות הן כלי חשוב שיכול להנחות מאמצי מניעת מנת יתר במדינות עם משאבי נתונים מוגבלים. בעוד שהמחקר המסוים הזה מתמקד בקולומביה, מתודולוגיית מערכות המעקב שלהן יכולה לייצר מידע למאמצי מניעת בריאות הציבור במדינות דלות משאבים אחרות", ציין. מרטינס.
מחברים שותפים הם ג'ואן סבסטיאן זפאטה לופז, Pontificia Universidad Javeriana, קולומביהלואיס אי. סגורה, המחלקה לאפידמיולוגיה של אוניברסיטת קולומביה, מגדלנה סרדה, המחלקה לבריאות האוכלוסייה של NYU, תיאגו פידלגו וויטור טארדלי, אוניברסידדה הפדרלית של סאו פאולו UNIFESP), ברזיל.
המחקר נתמך חלקית על ידי קרן חדשנות גלובלית של אוניברסיטת קולומביה.
