סקירה מקיפה חושפת את ההתמדה של 22 וירוסים בזרע אנושי לאחר זיהום, תוך הדגשת השלכות על העברת מחלות, פוריות וסדרי עדיפויות מחקר עתידיים.
לִלמוֹד: משך התמדה ויראלית בזרע אנושי לאחר זיהום ויראלי חריף: סקירה שיטתית. קרדיט תמונה: New Africa/Shutterstock.com
במחקר שפורסם לאחרונה ב המיקרוב Lancetקבוצת חוקרים סקרה באופן שיטתי את התמדה של וירוסים בזרע אנושי לאחר זיהום חריף והשפעתם על הבריאות. הם גם זיהו פערים במחקר כדי ליידע מחקרים עתידיים.
רֶקַע
התמדה של וירוסים בזרע אנושי לאחר זיהום חריף ממלאת תפקיד קריטי בהעברה מתמשכת במהלך התפרצויות ועלולה לגרום להתעוררות המחלה לאחר הכרזת התפרצות.
בשל הפריבילגיה החיסונית, מערכת הרבייה הזכרית יכולה לשמש כמאגר ויראלי, מה שמקל על נשירה נגיפית ממושכת למרות הפינוי המערכתי.
גורמים ויראליים, התחמקות חיסונית ותכונות מארח כמו וירמיה וכשירות חיסונית משפיעים על התמדה.
למרות שמחקרים קודמים התמקדו בזיהומים כרוניים, התפרצויות של זיהומים חריפים מדגישים את הצורך בתובנות מעודכנות. מחקר נוסף חיוני כדי לחדד את ההנחיות הקליניות ולהודיע על אסטרטגיות בריאות הציבור במהלך התפרצויות.
לגבי המחקר
סקירה שיטתית זו דבקה בהנחיות הדיווח המועדפות עבור ביקורות שיטתיות ומטה-ניתוחים (PRISMA) ונרשמה ב-International Prospective Register of Systematic Reviews (PROSPERO).
חיפושים נערכו על פני חמישה מאגרי מידע – Public/Publisher MEDLINE (PubMed), Excerpta Medica Database (Embase), Web of Science, Scopus והתוכנית לניטור מחלות מתעוררות (ProMED) – המכסים דיסציפלינות הרלוונטיות לשאלות המחקר.
ProMED נכללה כדי ללכוד ספרות אפורה, דוחות קליניים וטביעות מקדימות, במיוחד עבור התפרצויות מתעוררות. מחקר פיילוט ביולי 2022 חידד את אסטרטגיית החיפוש כדי לייעל את הרגישות והספציפיות.
נכללו מחקרים שדיווחו על נתונים ראשוניים או משניים על זיהוי נגיפי בזרע במהלך או לאחר זיהום חריף, יחד עם עדויות להעברה מינית. זיהומים חריפים הוגדרו כאלה שאינם גורמים בדרך כלל לזיהומים לכל החיים אצל אנשים בעלי יכולת חיסונית.
עיצובי המחקר הכשירים כללו דוחות מקרה, בעוד שביקורות, מאמרי דעה ופרשנויות לא נכללו. לא היו הגבלות על תאריך הפרסום, השפה או האוכלוסייה.
הסקירה השתמשה באסטרטגיית חיפוש דו-שלבית: בשלב הראשון זיהו וירוסים שזוהו בזרע לאחר זיהום חריף, בעוד שבשלב שני חקרו עדויות להעברה מינית. כותרות, תקצירים וטקסטים מלאים הוקרנו באופן שיטתי באמצעות תוכנת Rayyan, כאשר קונפליקטים נפתרו בהסכמה. מניעת כפילויות וסינון התייחסות הבטיחו הכללה מקיפה.
מיצוי הנתונים השתמש בגיליון אלקטרוני סטנדרטי כדי ללכוד פרטי פרסום, מאפייני וירוסים, עיצוב מחקר, נתוני משתתפים ושיטות זיהוי. התוצאות כללו זיהוי וירוסים שהתגלו בזרע, משך ההתמדה ויכולת השכפול.
תוצאות משניות התמקדו בראיות להעברה מינית ובקשרים עם מצב חיסוני. ניתוח נתונים, שבוצע ב-Microsoft Excel, חישב את משכי הזיהוי והחציונים המרביים עבור וירוסים עם מספיק נתונים.
תוצאות המחקר
הסקירה השיטתית כללה נתונים מ-24,258 מחקרים שנבדקו בשלב 1, מתוכם 643 נשמרו לסקירת טקסט מלא. סקירה ראשונית זו זיהתה 27 וירוסים הקשורים לזיהומים חריפים בבני אדם שיש להם עדות לנוכחות זרע או מערכת הרבייה של הגבר.
בשלב 2 זוהו 5,481 מחקרים נוספים, כאשר 325 נשמרו לסקירה בטקסט מלא. באמצעות סינון עיון של מאמרי סקירה, נכללו 61 מאמרים נוספים. בסופו של דבר, 373 מחקרים עמדו בקריטריונים לזכאות ונכללו בניתוח.
רוב המחקרים הכלולים היו דיווחי מקרה (98 מתוך 373) וסדרות מקרים (120 מתוך 373). בעוד שביקורות קודמות התמקדו במספר מצומצם של וירוסים, סקירה שיטתית זו, המשתרעת על מחקרים שפורסמו מ-1962 עד 2023, סיפקה היקף רחב יותר.
זוהו עדות ל-22 וירוסים (מ-14 משפחות) שהתגלו בזרע במהלך או לאחר זיהום חריף. בנוסף, שלושה וירוסים נמצאו בחלקים אחרים של מערכת הרבייה הגברית, אך לא לזרע ולשני וירוסים היו עדויות להעברה מינית ללא זיהוי בזרע.
הניתוח כלל 208 מחקרים עם 8,387 משתתפים. שיטות הזיהוי מגוונות, כולל תגובת שרשרת פולימראז (PCR), זיהוי אנטיגן, רצף גנום שלם ושכפול במודלים של תאים או בעלי חיים. התמדה של וירוסים בזרע הראתה שונות משמעותית בין פתוגנים.
לדוגמה, במחקרים עם בדיקות שיטתיות של המשתתפים, שיעורי הגילוי השתנו מאוד: 5-73% עבור מחלת נגיף האבולה, 33-100% עבור נגיף זיקה ו-0-16% עבור מחלת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19).
וירוסים בעלי יכולת שכפול שזוהו בזרע כללו נגיף אדנו, נגיף דנגי, נגיף אבולה ווירוס זיקה, בין היתר. לתשעה וירוסים היו גם עדויות להעברה מינית, עם תמיכה מולקולרית ואפידמיולוגית לפתוגנים כמו זיקה, אבולה ונגיפי דנגי.
ההתמדה המתועדת הארוכה ביותר הייתה בנגיף אבולה, שזוהה עד 988 ימים לאחר השחרור מהטיפול. עם זאת, התמדה החציונית עבור רוב הנגיפים הייתה קצרה משמעותית. עבור נגיף זיקה, בעוד שההתמדה המקסימלית הייתה 941 ימים, החציון היה רק 57 ימים.
ניכרות שונות בהתמדה אינדיבידואלית ואי ודאות בתזמון הפינוי, שכן המעקב הסתיים לעתים קרובות בטרם עת או שהיו פערים בין הבדיקות. נתוני המצב החיסוני היו מוגבלים, ומנעו מסקנות מדויקות לגבי תפקידו בהתמדה.
מסקנות
לסיכום, סקירה שיטתית זו זיהתה 22 וירוסים הגורמים לזיהומים חריפים שיכולים להימשך בזרע אנושי, מה שמרחיב משמעותית את הידע מסקירות קודמות. בין אלה, לתשעה וירוסים היו עדויות להעברה מינית.
התמדה נגיפית השתנתה מאוד, עם זמני זיהוי מקסימליים שנעו בין 8 ימים לנגיף מחלת יער קיאסנור ועד 988 ימים לנגיף האבולה. שיטות הזיהוי כללו PCR, מבחני אנטיגן ושכפול במודלים של תאים או בעלי חיים.
פריבילגיה חיסונית במערכת הרבייה הגברית תורמת ככל הנראה לנשירה נגיפית ממושכת. להתמדה זו יש השלכות קריטיות על בריאות הציבור, כולל דינמיקת העברה, התפרצות מחודשת, פוריות הגבר והתפתחות טיפולית.