חוקרים מאוניברסיטת אופסלה ניתחו את ההשפעות של שבעה טיפולי הורמונים שונים לתסמיני גיל המעבר על הסיכון לקרישי דם, שבץ והתקף לב. המחקר, שכלל כמיליון נשים בגילאי 50 עד 58, מראה שהסיכונים שונים בהתאם לחומר הפעיל ולאופן נטילת התרופה. פורסם בכתב העת המדעי BMJ, זהו המחקר הגדול והמקיף ביותר של חומרים הורמונליים שנרשמו כיום בעולם.
קיים חשש בקרב נשים שטיפול הורמונלי בגיל המעבר מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. דאגה זו מבוססת על מחקרים ישנים יותר שנערכו לפני יותר מ-20 שנה שבדקו רק סוג אחד של טיפול. מאז הוכנסו תכשירים חדשים רבים ומהמחקר שלנו עולה כי המסקנות הקודמות אינן חלות על כל סוגי הטיפולים".
תרז ג'והנסון, חוקרת פוסט-דוקטורט ומחברת מובילת מחקר, אוניברסיטת אופסלה
רוב הנשים עוברות את גיל המעבר בין הגילאים 50 ל-60. רמות הורמון האסטרוגן יורדות בחדות, מה שמגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס. הרמות הנמוכות יכולות לתרום גם לבעיות בריאות כמו גלי חום, שינויים במצב הרוח וקשיי שינה. כדי לנטרל את ההשפעות הבריאותיות הללו, ניתן לרשום לנשים טיפול הורמונלי חלופי הכולל תרופות המכילות הורמונים או חומרים דמויי הורמונים.
בשוודיה לבדה, מאות אלפי נשים משתמשות כיום בטיפול הורמונלי חלופי וסוג זה של טיפול זמין מאז שנות ה-70. באותה תקופה, היה רק סוג אחד של טיפול הורמונלי חלופי וכאשר מחקר גדול בשנות ה-90 הראה שהוא מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, השימוש בו ירד במהירות. מאז נכנסו לשוק תכשירים חדשים, ובעקבות זאת עלה בשנים האחרונות באופן משמעותי השימוש בטיפול הורמונלי חלופי בקשר לגיל המעבר.
במחקר החדש, החוקרים בחנו שבעה סוגים שונים של טיפולים הורמונליים החלופיים הנמצאים כיום בשימוש, הניתנים באמצעות טבליות, מדבקות הורמונים או התקן תוך רחמי משחרר הורמונים. המחקר מבוסס על כל המרשמים לטיפול הורמונלי חלופי בשוודיה מ-2007 עד 2020 ומכסה כמעט מיליון נשים בגילאי 50 עד 58. הנשים היו במעקב במשך שנתיים לאחר תחילת טיפול הורמונלי חלופי. הסיכון לקרישי דם ומחלות לב וכלי דם הושווה בין נשים שקיבלו ולא אספו תרופות מרשם לטיפול הורמונלי חלופי.
התוצאות מראות בבירור שהסיכונים של טיפול הורמונלי חלופי משתנים בהתאם לסוג הטיפול.
לדוגמה, ההורמון הסינתטי טיבולון, המחקה את ההשפעות של ההורמונים הטבעיים של הגוף, היה קשור לסיכון מוגבר הן להתקף לב והן לשבץ, אך לא לסיכון מוגבר לקרישי דם. הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי עקב טיבולון מוערך באחת מכל אלף נשים.
תכשירים משולבים המכילים את שניהם במקום זאת, אסטרוגן ופרוגסטרון מגבירים את הסיכון לקרישי דם, כולל פקקת ורידים עמוקים. קרישי דם נוצרים בוורידים ויכולים להשתחרר ולנוע עם מחזור הדם לריאות, מה שמוביל לתסחיף ריאתי. החוקרים מעריכים כי הסיכון לפקקת ורידים עמוקים הנובעת מהתכשיר המשולב הזה הוא כשבע לכל אלף נשים בשנה.
"חשוב שגם הרופאים וגם הנשים יהיו מודעים לסיכונים של טיפול הורמונלי בגיל המעבר, ובמיוחד שהתרופות הקיימות נושאות סיכונים שונים של קרישי דם ומחלות לב וכלי דם. טיבולון בפרט היה קשור לסיכון מוגבר לשבץ ולב. התקף Tibolone נמצא בשימוש באירופה אך אינו מאושר במדינות כמו ארצות הברית. באוניברסיטת אופסלה וב-SciLifeLab, והמחבר הבכיר של המחקר.
במהלך תקופת המחקר, 2007–2020, נצפתה עלייה בשימוש במדבקות הורמונים של כ-50 אחוז, ותכשירים אלו לא היו קשורים לאותו סיכון גבוה יותר. השימוש המוגבר בחלופות בטוחות יותר, כמו מדבקות, הוא צעד חשוב קדימה בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב נשים בגיל המעבר.
"השלב הבא במחקר שלנו יהיה לפתח אסטרטגיות לזהות אילו נשים נמצאות בסיכון מוגבר למחלות מסוימות בקשר עם שימוש בתרופות הורמונליות. בדרך זו, נוכל להנחות את המטופלים לתרופה המתאימה ביותר לכל פרט ולהפחית באופן דרסטי את מספר תופעות לוואי", אומר אוסה ג'והנסון.
