הפסקת סיגריות יכולה להוריד משמעותית את הסיכון של אדם לפרפור פרוזדורים (AFib) בהשוואה לאלה שממשיכים לעשן, על פי מחקר שפורסם היום ב JACC: אלקטרופיזיולוגיה קלינית. הממצאים מראים כי היתרונות של הפסקה מתחילים מיד, מה שמצביע על כך שניתן להפוך את הסיכון לתוצאות בריאותיות שליליות.
הממצאים מספקים סיבה חדשה ומשכנעת להראות למעשנים הנוכחיים שזה לא מאוחר מדי להפסיק ושהעישון בעבר לא אומר שאתה 'נועד' לפתח AFib. אפילו עבור המעשן הנוכחי והותיק, עדיין ניתן להימנע מ-AFib."
גרגורי מרקוס, MD, MAS, סופר בכיר, קרדיולוג מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו
עישון קשור מאוד לסיכון מוגבר ל-AFib, קצב לב לא סדיר ולעתים קרובות מהיר. יש לזה השלכות בריאותיות חמורות פוטנציאליות והוא קשור לסיכון משמעותי לשבץ מוחי, אי ספיקת לב ותמותה כללית. שיעורי AFib עולים, ויוצרים צורך לזהות שינויים באורח החיים שיכולים להפחית את הסיכון.
"יש ראיות חזקות לכך שעישון מגביר את הסיכון ל-AFib, אבל היתרונות של הפסקת עישון היו פחות ודאיים", אמר מרקוס. "רצינו לקבוע אם הפסקת עישון יכולה להוריד את הסיכון של אדם לפתח AFib או אם הסיכון יישאר זהה."
הצוות ניתח את נתוני הביובנק הבריטי על יותר מ-146,700 מעשנים בהווה ובעבר. הרגלי העישון והתוצאות הבריאותיות של המשתתפים היו במעקב במשך כ-12 שנים.
הם מצאו שלמעשנים לשעבר היה סיכון נמוך ב-13% ל-AFib בהשוואה לאנשים שעדיין עישנו. באופן מפתיע, חוקרים גם מצאו כי אלו שהפסיקו לעשן במהלך המחקר היו בסיכון נמוך ב-18% ל-AFib בהשוואה לאנשים מעשנים, מה שהראה סיכון נמוך משמעותית מאשר מעשנים לשעבר.
"זה כנראה עדות לעוצמה של הפחתת הסיכון לפרפור פרוזדורים די זמן קצר לאחר הפסקת העבודה", אמר מרקוס.
מחקר קודם שבחן את הקשר בין עישון ל-AFib היה תצפיתי, מה שהקשה על הוכחת קשר סיבתי.
"בעוד שהמחקר הנוכחי הוא גם תצפיתני, הממצאים שלנו נותנים אמון ברעיון שעישון עשוי באמת לגרום ל-AFib", אמר מרקוס.
מחקר עתידי יכול להתמקד בהסבר המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין עישון ל-AFib, פוטנציאל לזהות מטרות טיפוליות חדשות למניעה ולטפל בו.
מגבלות המחקר כוללות אפשרות של הטיית היזכרות בדיווח עצמי על מצב עישון, השונות במספר שאלוני אורח החיים הסדרתי שהושלמו, ובלבול בלתי מדוד שאולי תרמו לתוצאות, כגון אורח חיים של משתתף או גישה לתמיכה בבריאות מונעת.
