Search
מועמד חדש לחיסון תוך-אף מפעיל הגנה רירית חזקה נגד SARS-CoV-2

מחקר מגלה מדוע לחולי זאבת יש תגובה חלשה יותר לחיסונים נגד COVID-19

מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרי אוניברסיטת אמורי מספק תובנות חדשות מדוע חיסוני ה-mRNA שפותחו כדי להילחם ב-COVID-19 בשנת 2021 פחות יעילים בחולים עם מחלות אוטואימוניות. על ידי מתן תובנות לגבי התהליכים הסלולריים שמאחורי אותה הגנה מופחתת, המחקר החדש פורסם ב אימונולוגיה של הטבע, מדגיש שחולי זאבת עשויים לדרוש אסטרטגיות חיסון מותאמות לשיפור ההגנה מפני COVID-19. הממצאים יכולים גם להציע תובנות לגבי הפוטנציאל והגבולות של דרכים חלופיות ליצור חסינות ל-COVID-19 באמצעות חיסונים.

המחקר מספק את ההוכחה הראשונה לכך שתגובות הנגרמות על ידי חיסון מייצרות סוג חדש של תא זיכרון B. תאים שהתגלו לאחרונה יכולים לתרום לתגובות מאיץ ולהגנה מפני זיהום. עם זאת, תפקידם בהבטחת חסינות ארוכת טווח או מתן יתרון נגד זיהומים עתידיים נותר להבהיר.

זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) – זאבת בקיצור – היא מחלה כרונית, כואבת ומתישה שבה הנוגדנים המיוצרים על ידי מערכת החיסון תוקפים בטעות את רקמות הגוף עצמו. כאשר החלו להשתמש בחיסוני mRNA נגד COVID-19 בשנת 2021, היה חשוב להבין האם ומדוע הם עשויים לתת פחות הגנה לנבדקים פגיעים, כמו אלה עם זאבת.

ממצאים אלו חשובים מכיוון שהם עוזרים לנו להבין כיצד תגובות חיסוניות מחיסונים מתפתחות ונמשכות אצל אנשים עם מצבים אוטואימוניים כמו זאבת. על ידי בחינת קבוצה מגוונת של חולי זאבת שמעולם לא נחשפו לזיהומים ויראליים של COVID-19, אנו חוקרים גם חסינות מבוססת נוגדנים וגם תאית. אנו מזהים גורמי מפתח שתורמים לתגובות חיסון חזקות, כמו גם כאלה שעשויים להגביל את ההגנה".

קטיה פאליטי, דוקטורט, מחברת ראשית במחקר ומדריכה במחלקה לרפואה של אוניברסיטת אמורי

החוקרים מאמינים שלממצאים שלהם יהיה יישום רחב למחלות אוטואימוניות עם רכיבים פגומים של תאי B מעבר לזאבת בלבד, תוך מתן תובנות נוספות לגבי גישות מותאמות אישית לכל מטופל.

מתודולוגיית לימוד

המחקר בוחן 79 חולי לופוס ו-64 אנשים בריאים, תוך התמקדות בתאי B, תאי הדם הלבנים המייצרים נוגדנים החיוניים להגנה החיסונית. אצל אנשים בריאים, חיסוני mRNA COVID-19 יוצרים נוגדנים מנטרלים ומבססים זיכרון חיסוני, תהליך תאי המאפשר לגוף להגיב להתקפות מאוחרות יותר של פתוגנים במהירות וביעילות רבה יותר. לעומת זאת, החוקרים מצאו שחיסוני mRNA COVID-19 בחולי זאבת היו פחות יעילים ביצירת חסינות נגד ספייק המספקת הגנה לנבדקים בריאים. בעוד שלמעשה 100% מנבדקי הבקרה הבריאים שקיבלו את החיסון ייצרו תאי B שתקפו את חלבון הספייק – החלק הבולט של נגיף ה-COVID-19 שמאפשר לו להפיץ זיהום – חלק מנבדקי הזאבת (כ-10 עד 30%) יצרו תאי B שלא הצליחו לתקוף את הספייק כלל.

במאמרם, החוקרים גילו שמסלול הכולל תת-קבוצה ברורה של תאי B, הידועים כתאי B DN2 – מקושרים בעבר לתגובות אוטואימוניות פתוגניות – היה תכוף יותר באופן משמעותי בחולי זאבת מאשר בבריאים לאחר חיסון נגד COVID-19. תדירות מוגברת זו של תאי DN2 B הייתה בקורלציה עם תגובת נוגדנים מנטרלת לקויה, התהליך שבדרך כלל מאפשר לנוגדנים לעצור פתוגן מלהדביק את הגוף, בחולי לופוס.

"בעבר הראינו שתאי DN2 B קשורים למחלת זאבת ולחומרה, במיוחד בנשים ממוצא שחור", אמר אינאקי צאנז, MD, פרופסור לאימונולוגיה בבית הספר לרפואה ומחבר בכיר של המחקר. "עכשיו גילינו ראיות לכך שהפעלת תאי DN2 B בתיווך חיסון נמשכת לאורך זמן, אפילו יותר משישה חודשים לאחר החיסונים, כאשר הזיכרון החיסוני נוצר, ומהוות חלק גדול בהרבה מהזיכרון העיקש נגד COVID-19 אצל אנשים עם זאבת."

דילוג לתוכן