מחקר ייחודי השליך אור חדש ומרתק על האופן שבו ילדים צעירים מתחילים להבין את המשמעות של מילים.
הממצאים של החוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר מתפרסמים בכתב העת Child Development.
ילדים מתחילים לומר מילים סביב יום ההולדת הראשון שלהם, ולמשך זמן מה אומרים רק מילה אחת בכל פעם, למרות שהם בונים במהירות את אוצר המילים שלהם במהלך השנה השנייה שלהם.
אבל החוקרים גילו שהם לא עושים זאת על ידי הוספת צורה שלמה של מילים חדשות למילון האישי שלהם.
במקום זאת, הם הכניסו מילה חדשה למילון שלהם שיש לה חלק מהמשמעות, אבל לא את כל המשמעות, ומכוונן אותה לאט ככל שהם שומעים יותר שפה.
כדי להראות כיצד ילדים עושים זאת, החוקרים הקימו מחקר במוזיאון מנצ'סטר, בעבודה עם קבוצה של ילדים בני שלוש עד שמונה.
נסיין בנה או 4 בלוקים מוערמים, או 4 בלוקים מסודרים בשורה שטוחה על שולחן, ואז התבקשו הילדים להגיב למילים בגדלים שונים על ידי בניית גרסה גדולה יותר, קטנה יותר או גבוהה יותר.
החוקרים השוו כיצד המבנה שלהם שונה מזה של הנסיין בכל מימד, תוך שימוש במודלים מתמטיים כדי לתאר אילו סוגי שינויים עשו ילדים וכיצד השתנו הדפוסים עם הגיל.
ילדים בני שלוש וארבע נטו להתייחס לגדולים, קטנים וגבוהים באותה משמעות: הם בנו דברים שהיו גדולים יותר לכל הכיוונים.
"נראה שכאשר ילדים לומדים לראשונה מילים, הם קולטים מושג כללי למה הם מתכוונים – במקרה הזה, שהמילים אומרות שינוי בגודל", אמרה מחברת שותפה ד"ר אליסה פרי, מרצה באוניברסיטת מנצ'סטר.
"נראה שכך בסופו של דבר אנחנו מוצאים שילדים קוראים לפרה כלב, או תפוחי פרי מכל הסוגים, למרות שמעולם לא שמעו מבוגר עושה זאת. אבל עם יותר ניסיון הם מכווננים את משמעויות המילים שלהם.
"אנחנו כן חושבים שכל הילדים עוברים את התהליך הזה של כוונון משמעויות של מילים, אבל אילו מילים מכוונות ומתי תלוי במה שהם שומעים סביבם."
"מילים בגודל", הסבירה המחברת המשותפת, ד"ר קתרין טומיי, גם היא מאוניברסיטת מנצ'סטר, "קשה יותר ללמוד כי הן מתארות יחסים בין כל סוגי החפצים השונים, מה שמקשה למצוא את המשותף.
"זה מקל עלינו לראות כיצד המשמעות משתנה עם התפתחות הגיל."
בסביבות גיל 5, הילדים הבינו בדרך כלל שקטן יותר פירושו שהם צריכים להשתמש בפחות בלוקים.
אבל רק בגיל שבע בערך גילו בצורה מהימנה שגבוה יותר באמת פירושו גדול יותר אבל ספציפית בכיוון 'מעלה'.
רוב הילדים בני ה-3 בנו דברים גדולים יותר כאשר החוקרים ביקשו דברים קטנים יותר, אם כי נראה שחלקם הצליחו לפתור את זה מהר יותר מאחרים.
רק בגיל 7 בערך, רוב הילדים ידעו שגבוה יותר פירושו דווקא "למעלה".
עם זאת, נראה שחלק מהילדים בני 3 ו-4 כבר ידעו שגבוה יותר פירושו 'למעלה', כנראה בגלל שהם נחשפו למילים האלה בתדירות גבוהה יותר בשיחות עם המטפלים שלהם.
לימוד שפה הוא חוויה אנושית ייחודית; ילדים פשוט קולטים את זה מחשיפה לזה. עם זאת, אנחנו לא ממש יודעים איך זה קורה, וזו הסיבה שביצענו את המחקר הזה".
ד"ר אליסה פרי, מחברת שותפה ומרצה, אוניברסיטת מנצ'סטר
כמו כן, היו בצוות המחקר ארבעה סטודנטים להתמחות קיץ של Nuffield Research Placement מהשורה השישית שעזרו לעצב ולאסוף את הנתונים.
