מתבגרים פצועים מקבוצות שוליים שטופלו במרכזי טראומה לילדים נוטים יותר להיבדק לסמים ואלכוהול בהשוואה למתבגרים לבנים, גם כאשר לוקחים בחשבון את חומרת הפציעה, כך עולה ממחקר שהובילו חוקרים מ-UCLA ובבית החולים לילדים בלוס אנג'לס.
הממצאים יפורסמו ב-4 באוקטובר בביקורת עמיתים רשת JAMA פתוחהמצביעים על כך שהטיות של קלינאיות עשויות להשפיע על בחירת מתבגרים לבדיקת שימוש בחומרים ביוכימיים במרכזי טראומה לילדים, אמר ד"ר ג'ורדן רוק, תושב כירורגיה כללית בבית הספר לרפואה של דיוויד גפן ב-UCLA והמחבר הראשי של המחקר. דפוסי מיון לא שוויוניים אלו עלולים להוביל לסטיגמטיזציה ואולי אפילו להשלכות משפטיות עבור חלק מהמתבגרים הפצועים.
בעוד שבדיקה יכולה להשפיע לטובה על המטופלים אם היא מלווה בייעוץ וטיפול, היא יכולה גם להוביל להשלכות שליליות. אנו מאמינים כי ההנחיות הקיימות לגבי בדיקת שימוש בחומרים עשויות להיות בלתי מספקות להשגת בדיקות שוויוניות באיכות גבוהה בטיפול בטראומה של מתבגרים. ייתכן שיהיה צורך בהדרכה ופיקוח מחמירים יותר ו/או יישום של פרוטוקולי מיון אוניברסליים וניצול שוויוני של שירותי תמיכה".
ד"ר ג'ורדן רוק, תושב כירורגיה כללית, בית הספר לרפואה דוד גפן ב-UCLA
החוקרים השתמשו בנתונים מתכניות איכות טראומה של ACS לשנים 2017-2021 עבור 85,400 חולי טראומה של מתבגרים בגילאי 12 עד 17 מ-121 מרכזי טראומה לילדים. מתוך אותם מתבגרים, 67% היו לבנים, 82% היו לא היספנים, 72% היו גברים ו-51% היו בעלי ביטוח פרטי.
מכלל המתבגרים, 25% נבדקו עבור אלכוהול ו-22% נבדקו עבור סמים. בסך הכל, מתבגרים אינדיאנים אמריקאים, שחורים, היספנים, נשים, מבוטחי Medicaid ובלתי מבוטחים היו בסבירות גבוהה יותר להיבדק הן לאלכוהול והן לסמים, מצאו החוקרים.
בין הממצאים:
- עבור מתבגרים שחורים, הסיכויים לבדיקת אלכוהול וסמים היו גבוהים ב-8% וב-13%, בהתאמה, מאשר אצל מתבגרים לבנים.
- עבור מתבגרים אינדיאנים אמריקאים, הסיכויים לבדיקת אלכוהול וסמים היו גבוהים ב-117% ו-75%, בהתאמה, מאשר אצל מתבגרים לבנים.
- עבור מתבגרים היספנים, הסיכויים לבדיקת אלכוהול וסמים היו גבוהים ב-20% ו-12%, בהתאמה, מאשר אצל מתבגרים לבנים.
- בקרב מתבגרות, הסיכויים לבדיקת אלכוהול וסמים היו גבוהים ב-32% וב-28% בהתאמה, בהשוואה לגברים.
- עבור מתבגרים המבוטחים על ידי Medicaid, הסיכויים לבדיקת אלכוהול וסמים היו גבוהים ב-15% ו-28%, בהתאמה, בהשוואה לבני נוער עם ביטוח פרטי.
המחברים מציינים כי ישנן מגבלות מסוימות למחקר. הנתונים שבהם השתמשו המחברים אינם מתארים אם הבדיקות הובילו לטיפול או התערבות, כך שלא היה ברור אם היתרונות של ההקרנות עולים על כל הנזק הפוטנציאלי. בנוסף, הנתונים כוללים רק בדיקות סקר ביוכימיות ולא בדיקות מבוססות ראיונות, ובכך להמעיט בשיעורי הסקר הכוללים.
החוקרים עורכים מחקרים נוספים המרחיבים את הממצאים הללו כדי לזהות פתרונות פוטנציאליים לחוסר השוויון, אמר רוק. תוך שימוש בנתונים לאומיים, הם חוקרים האם שיטות בית חולים בודדות מקטינות את פערי ההקרנה, והם גם יבחנו את הדיוק והיעילות של סקר מבוסס ראיונות לעומת סקר ביוכימי.
"המאמצים הללו שואפים להגדיל באופן שוויוני את שירותי הסקר והתמיכה לשימוש בחומרים לכל המתבגרים", אמר רוק.
מחברת המחקר הבכירה היא ד"ר לוריין קלי-קוון מבית החולים לילדים בלוס אנג'לס ומאוניברסיטת דרום קליפורניה. מחברים שותפים נוספים הם ד"ר קתרין ג'וילארד מ-UCLA; ד"ר ריאן ספרייר, ד"ר קאתי שין מבית החולים לילדים בלוס אנג'לס ואוניברסיטת דרום קליפורניה; ד"ר כריסטופר ראסל מאוניברסיטת סטנפורד; וד"ר סטיבן לי מבית החולים לילדים בסיאטל.
המחקר מומן על ידי VA Office of Academic Affiliations באמצעות מלגת התכנית הלאומית לקליניקה, האגודה לתוצאות קליניות בכירורגיה אקדמית ופרס מחקר שירותי בריאות, ומרכז לאומי לקידום מדעי התרגום של UCLA CTSI Grant (UL1TR001881).