Search
Study: Screen Time Use and Ultra-Processed Food Consumption in Adolescents: A Focus Group Qualitative Study. Image Credit: Antonio Guillem / Shutterstock.com

מחקר מגלה גורמים חברתיים ופסיכולוגיים מעוררים את התשוקה של בני נוער למזונות מעובדים במיוחד בזמן מסך

מחקר שפורסם לאחרונה ב- כתב העת של האקדמיה לתזונה ודיאטה דן בתפיסות, בעמדות ובמניעים של מתבגרים לגבי צריכת מוצרי מזון מעובדים במיוחד בזמן מסך.

לימוד: שימוש בזמן מסך וצריכת מזון מעובד במיוחד אצל מתבגרים: מחקר איכותני של קבוצת מיקוד. קרדיט תמונה: Antonio Guillem / Shutterstock.com

גורמי סיכון להשמנה ולעודף משקל

סקר בריאות לאומי שנערך בספרד ב-2017 דיווח על שכיחות של 18% ו-10% מעודף משקל והשמנה בקרב ילדים ובני נוער, בהתאמה. מאז, השכיחות הגואה של השמנת יתר ועודף משקל בקרב מתבגרים נותרה דאגה משמעותית לבריאות הציבור ברחבי העולם.

השמנת יתר היא גורם סיכון מרכזי למחלות קשות שאינן מדבקות, כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת, מחלות שרירים ושלד וסוגי סרטן מסוימים. חוסר איזון בין צריכת אנרגיה והוצאה הוא התורם העיקרי לעודף משקל והשמנה.

מספר גורמי אורח חיים, כמו היעדר פעילות גופנית וצריכת מזונות אולטרה מעובדים, תורמים גם הם משמעותית לעודף משקל ולהשמנה. אכילה בזמן מסך, התנהגות טיפוסית של מתבגרים יכולה להוביל גם לצריכה מוגברת של מזונות לא בריאים.

עדויות קיימות מצביעות על כך שפרסומות מזון שנצפו על ידי מתבגרים בזמן מסך עשויות להשפיע על החלטותיהם לרכוש ולצרוך מזונות מעובדים במיוחד, שהם עתירי קלוריות, שומני טרנס וסוכרים.

במחקר הנוכחי, מדענים חוקרים את התפיסות, העמדות והמניעים של מתבגרים לגבי צריכת מזונות מעובדים במיוחד בזמן מסך. כמו כן הוערכו הצרכים החינוכיים הנתפסים של מתבגרים בנוגע לתזונה והידע שלהם על מזונות אולטרה מעובדים.

ללמוד עיצוב

קבוצת המחקר, שנערכה במאי 2022, כללה 30 מתבגרים בין הגילאים 12 ל-16. משתתפי המחקר סווגו לארבע קבוצות מיקוד לפי ציוני החינוך התיכוניים שלהם.

לקבוצות מיקוד הוצג שאלון שכלל שלושה נושאים לדיון. נושאים אלו כללו את החוויות והמניעים של המשתתפים הקשורים לצריכת מזון מעובד במיוחד בזמן מסך, הידע שלהם על תזונה בריאה ולא בריאה, והצרכים החינוכיים הנתפסים שלהם בנושא של שינוי התנהגויות מזון בזמן מסך.

בוצע ניתוח נושאי אינדוקטיבי של התמלילים שנגזרו מהמשתתפים כדי לזהות דפוסי משמעות ושאלות מעניינות ביחס למחקר.

תצפיות חשובות

הניתוח הנושא זיהה שלושה נושאים הקשורים לשימוש בזמן מסך, כולל הרגלי אכילה, מניעים לצריכת מזון אולטרה מעובד וגישות ותפיסות לגבי צריכת מזון אולטרה מעובד.

הרגלי אכילה

רוב המשתתפים במחקר דיווחו על שימוש בטלפון חכם, טאבלט אלקטרוני או טלוויזיה מדי יום במהלך ארוחת הבוקר, הצהריים, חטיפים באמצע אחר הצהריים או ארוחת הערב. זמן המסך היה תכוף יותר כאשר משתתפי המחקר היו לבד בבית.

משתתפי המחקר דיווחו על צריכת מזונות מעובדים בתדירות גבוהה יותר בזמן חטיפים ובאירועים מיוחדים. המזונות המעובדים האולטרה-מעובדים הנפוצים ביותר היו חטיפים מלוחים, דגני בוקר ממותקים, עוגיות וסוכריות.

כמעט כל המשתתפים ראו במזון מעובד אולטרה לא בריא; עם זאת, הם לא היו מודעים להשפעות בריאותיות שליליות ספציפיות הקשורות למזונות אלו. באופן כללי, המשתתפים במחקר האמינו שניתן למתן את ההשפעות הבריאותיות השליליות של מוצרים אלה על ידי שמירה על איזון בין צריכה של מזונות לא בריאים אלה לבין מזונות בריאים תוצרת בית.

רוב המשתתפים במחקר הביעו את חששותיהם לגבי הבנת תוויות תזונה ולמידה על מזונות, בעוד שהמיעוט הנותר הסתמך על הוריהם לגבי הרגלי אכילה.

מניעים לצריכת מזון מעובד במיוחד

רוב המשתתפים במחקר דיווחו שהסביבה החברתית שלהם יכולה להשפיע על סוג המזון שהם צורכים בזמן מסך. ליתר דיוק, הם הזכירו צריכת מזון אולטרה מעובד בבית ללא השגחת הורים. לעומת זאת, הימצאות עם בני משפחה בבית השפיעה על משתתפי המחקר לצרוך תזונה בריאה ומגוונת יותר.

חלק מהמשתתפים דיווחו שהם מושפעים מזמינות מזון, פרסומות ומקבלה חברתית של מזונות מעובדים במיוחד. להיות עם חברים הוא גורם משפיע נוסף, שכן זה נתפס כאירוע מיוחד.

רוב המשתתפים במחקר ראו באכילה בריאה מדד חיוני לבריאות טובה ושתרגול זה הוא אחריות משותפת בינם לבין משפחותיהם.

עמדות ותפיסות לגבי צריכת מזון מעובד במיוחד

רוב המשתתפים במחקר דיווחו שחוו תשוקה למזונות מעובדים במיוחד עקב תחושות רעב וזיכרונות חיוביים על צריכת מזונות אלו במפגשים חברתיים, מה שבתורו השפיע עליהם לצרוך מזונות אלו בזמן מסך.

פרסומות על המסך על מזונות מעובדים במיוחד והמלצות חברתיות על מזונות אלו השפיעו באופן משמעותי על הרגלי האכילה של זמן המסך.

למרות סיפוק והגשמת תשוקות, דווח כי צריכת מזון מעובד במיוחד במהלך זמן מסך גורמת לעיתים קרובות לתחושת אי נוחות פסיכולוגית או אשמה הקשורה לצריכה כפייתית ולהתנהגויות אכילה אוטומטיות שקשה לשלוט בהן.

לגבי התנהגויות מפצות, חלק מהמשתתפים דיווחו על הפחתת ההשפעות השליליות של מזון מעובד במיוחד על ידי ביצוע פעילות גופנית קבועה. לעומת זאת, חלק מהמשתתפים דיווחו שהגבילו את צריכת המזונות הללו לתדירות מסוימת.

מספר משתתפים דיווחו שחוו אכזבה, כעס, תחושת חוסר סיפוק או תסכול עז כאשר מזון מעובד במיוחד לא היה זמין.

משמעות המחקר

גורמים מסוימים, כולל בדידות, מפגשים חברתיים ועמדות ההורים כלפי צריכת מזון מעובד במיוחד, משפיעים באופן משמעותי על מתבגרים בזמן מסך.

דילוג לתוכן