נויטרופילים הם תאי הדם הלבנים הנפוצים ביותר בגוף האדם, המוכרים בעיקר בשל תפקידיהם החיוניים במלחמה בזיהומים ובוויסות דלקות. עם זאת, מעורבותם בהתקדמות הסרטן הייתה כבר זמן רב נושא לתככים ובלבול. תאי חיסון אלה מפגינים התנהגות פרדוקסלית בתוך גידולים, שם הם יכולים לקדם או לעכב את צמיחת הסרטן. פונקציונליות כפולה זו מעידה על כך שהנויטרופילים הם פלסטיים ביותר, כאשר פעולותיהם מעוצבות על ידי רמזים סביבתיים דינמיים בתוך המיקרו-סביבה הגידולית (TME). הבנת המורכבות הזו היא חיונית כדי לפענח את מלוא היקף ההשפעה שלהם על התפתחות הסרטן והתקדמותם.
צוות חוקרים מהמחלקה לניתוחי כבד והשתלות במכון לסרטן הכבד ובבית החולים Zhongshan, אוניברסיטת פודן, פרסם סקירה (DOI: 10.20892/j.issn.2095-3941.2024.0192) ב- סרטן ביולוגיה ורפואה. המאמר מתעמק בתפקידים הניואנסים של נויטרופילים בתוך ה-TME, ומציע חקירה מפורטת של ההטרוגניות והפלסטיות שלהם. המחקר מציג סינתזה מקיפה של מחקרים עדכניים ומזהה הזדמנויות טיפוליות חדשות למיקוד נויטרופילים בטיפול בסרטן.
סקירה זו מאתגרת את ההשקפה המקובלת של נויטרופילים כאל אפקטורים קצרי מועד בלבד, ומתמקדת במקום זאת בגיוון וביכולת הסתגלות שלהם בתוך ה-TME. המחקר עוקב אחר מסעם של נויטרופילים ממקורותיהם במח העצם ועד לתפקידיהם המיוחדים בגידולים. חוקרים מדגישים כיצד נוף הציטוקינים והכימוקינים המקומיים משפיעים על הגיוס והאוריינטציה התפקודית של תת-קבוצות נויטרופילים. יש לציין כי הסקירה מדגישה כיצד תת-קבוצות אלה, עם חתימות גנים ותפקודים זמניים מובהקים, יכולות להשפיע על התנהגות הגידול ועל תוצאות המטופל. תת-קבוצות המעורבות בהצגת אנטיגן ואנגיוגנזה זוהו כשחקניות מפתח, קשורות לסוגי גידול ספציפיים ולפרוגנוזות קליניות. שפע המידע הזה מספק בסיס לפיתוח אימונותרפיות ממוקדות הרותמות את הדינמיקה הייחודית של נויטרופילים.
הממצאים שלנו מאתגרים את ההשקפה המקובלת של נויטרופילים כתאים חולפים, משפיעים. במקום זאת, אנו חושפים את ההטרוגניות המדהימה שלהם ואת תפקידם הדינמי ב-TME. תובנות אלו הן קריטיות לתכנון טיפולי סרטן יעילים יותר הממנפים את מלוא הפוטנציאל של מערכת החיסון".
ד"ר צ'יאנג גאו, מחבר המחקר המקביל
ההשלכות של מחקר זה הן עמוקות, ומציעות דרכים חדשות לפיתוח מודלים פרוגנוסטיים וטיפולים ממוקדים בסרטן. על ידי התמקדות בפלסטיות של נויטרופילים ושילוב של טיפולים המווסתים את התנהגותם, המחקר סולל את הדרך לטיפולים מותאמים אישית ויעילים יותר. לגישה חדשה זו יש פוטנציאל לשפר את יכולתה של מערכת החיסון להילחם בסרטן, פתיחת דלתות לאסטרטגיות טיפוליות מתקדמות ומותאמות יותר.
