מחקר חדש חושף קשר משמעותי בין חיידקי הפה והתפתחות סרטן הלבלב בעכברים ושופך אור על קשר שהוכר בעבר בין בריאות הפה לסרטן הלבלב, אחת הצורות הקטלניות ביותר של סרטן.
פרופ' גבריאל נוסבאום וצוותו במכון למחקר ביו-רפואי וחקר הפה, האוניברסיטה העברית-הפקולטה לרפואת שיניים, פרסמו לאחרונה מחקר פורץ דרך בכתב העת מְעִי, חשיפת קשר מרכזי בין חיידקי הפה לבין הופעת סרטן הלבלב בעכברים. המחקר שלהם מתעמק בקשר המורכב בין מיקרוביוטה דרך הפה, במיוחד Porphyromonas gingivalisוהאצת התפתחות סרטן הלבלב, המציעה תובנות חיוניות לגבי גילוי מוקדם, מניעה ואפיקים טיפוליים פוטנציאליים.
אדנוקרצינומה של צינורית הלבלב (PDAC) נקשרה לנוכחות של Porphyromonas gingivalis, חיידק אנאירובי נפוץ הידוע בקשר שלו למחלות חניכיים. תוך מינוף רמזים אפידמיולוגיים, צוותו של פרופ' נוסבאום יצא למסע לבירור הפוטנציאל של P. gingivalis בהנעת התקדמות סרטן הלבלב.
המחקר שלהם כלל בדיקה מקיפה של P. gingivalis טרנסלוקציה מחלל הפה ללבלב באמצעות מודלים של עכברים. על ידי החדרת החיידק לעכברים מהונדסים גנטית בעלי נטייה ל-PDAC, הצוות חשף עדויות משכנעות להתפתחות מואצת של סרטן.
ממצאים מרכזיים מהמחקר מצביעים על קיימא P. gingivalis נמצא בלבלב של עכברים בריאים לאחר מריחתו על החניכיים, וחשיפה ממושכת גרמה לשינויים בלבלב, והשפיעו על האיזון המיקרוביאלי שלו. בנוסף, הגשת מועמדות P. gingivalis דרך הפה האיץ את ההתקדמות ממומים מוקדמים בלבלב לסרטן הלבלב בעכברים עם מוטציה גנטית ספציפית. המחקר גם הראה שהמוטציה הגנטית הזו עזרה P. gingivalis שורדים בתוך תאים, והחיידקים תמכו בהישרדות תאי סרטן הלבלב גם כשהתנאים היו קשים. תגליות פרופ' נוסבאום וצוותו מדגישים קשר ישיר בין P. gingivalis ופיתוח סרטן הלבלב בעכברים, המציע תובנות משמעותיות לגבי התקדמות המחלה הזו.
המחקר מדגיש את המשמעות של התחשבות בבריאות הפה בהבנה והתמודדות עם סרטן הלבלב. על ידי חקירת תפקידם של חיידקים כמו P. gingivalisאנחנו לא רק שופכים אור על גורמי סיכון פוטנציאליים אלא גם חושפים אפיקים חדשים להתערבות וטיפול".
פרופ' גבריאל נוסבאום, חוקר ראשי במכון למחקר ביו-רפואי וחקר הפה
הממצאים מצביעים על כך שקיימת אפשרות אמיתית שמחלת חניכיים יכולה להיות קשורה לסיכון לסרטן הלבלב, תוך שימת דגש על האופן שבו חיידקים משפיעים ישירות על הקשר הזה. יש פוטנציאל להתמקד בחיידקים בתוך תאים כדרך להפחית את הסיכון לסרטן הלבלב או לשפר את הטיפולים הקיימים עבורו. תובנות אלו פותחות אפיקים למחקר עתידי ויכולות להוביל לאסטרטגיות יעילות יותר למניעה וטיפול בסרטן הלבלב.
