חזרה לעבודה לאחר חופשת מחלה עקב הפרעות נפשיות נפוצות היא תהליך עם קונפליקטים אתיים ודילמות פוטנציאליות. מחקר שנערך באוניברסיטת גטבורג הראה כי המטרות של המעסיק ובעלי עניין אחרים עלולות לסטות לפעמים.
הרקע למחקר, שפורסם בכתב העת Health Care Analysis, הוא העלייה בחופשת מחלה עקב הפרעות נפשיות נפוצות, מונח המשלב דיכאון, חרדה והפרעות הקשורות ללחץ.
המלצות לשיפור תהליכי החזרה לעבודה מדגישות לעתים קרובות את החשיבות של שיתוף פעולה והתערבויות מתואמות בין המעסיק, סוכנות הביטוח הלאומי השוודית (Försäkringskassan) ושירותי הבריאות. מניחים שבעלי העניין השונים חולקים את המטרה המשותפת להחזיר את העובד לעבודה.
עם זאת, בניתוח התיאורטי של המסגרות והמטרות האתיות של בעלי העניין השונים, החוקרים מצאו לא רק הסכמה, אלא גם מספר רב של אינטרסים שעלולים להיות מנוגדים.
מטרות סותרות פוטנציאליות
הסוכנות השוודית לביטוח סוציאלי שואפת להשתלבות מחדש הדרגתית במקום העבודה, בהתחשב בכך שהעובד יבצע את העיקר של תפקידו. מעסיקים, לעומת זאת, עלולים להיעדר נכונות לתמוך ולשלם לעובד שפחות פרודוקטיבי/נמוך ביצועים, בד בבד עם אחריות שיקומית.
בתהליך החזרה לעבודה למערכת הבריאות שני תפקידים: מחד כמטפל המכבד את ההגדרה העצמית ויושרה של המטופל, ומאידך כמומחה להערכת כושר עבודה.
תצפית נוספת שהוצגה במחקר היא שהערכה אופטימית מדי של כושר העבודה של אדם יכולה להשפיע לרעה על יכולת העבודה ובריאותו בפועל. יש לאזן את הסיכון הזה מול ההטבות שמציעה חזרה לעבודה שכן היעדרות משוק העבודה עלולה להחמיר בעיות נפשיות.
יתרה מכך, לטענת החוקרים, לא לכל מי שנמצא בחופשת מחלה יש מוטיבציה לחזור לעבודה, רצון שבדרך כלל מניחים שהוא נכון בתהליך, שכן מקום העבודה עשוי להיות הגורם הבסיסי לחופשת המחלה. המחקר מעלה גם את עניין האחריות של כל אדם להתאים את חייו הפרטיים באופן שישקם ושומר על כושר עבודתו.
פרודוקטיביות וכבוד
חבר בולט אחד בקבוצה מאחורי המחקר הוא תומס הרטוויגסון, חוקר בפילוסופיה מעשית באוניברסיטת גטבורג שתחומי העניין שלו כוללים אתיקה רפואית וזכויות המטופל:
בעיקרו של דבר, הגדרת יכולת עבודה היא עניין של איך לארגן את כוח העבודה בצורה פרודוקטיבית ככל האפשר תוך כיבוד ערכים חשובים אחרים. דרכים שונות לארגון ביטוחי בריאות מחייבות מתן עדיפות לערכים אתיים שונים על חשבון אחרים".
תומס הרטוויגסון, חוקר בפילוסופיה מעשית, אוניברסיטת גטבורג
אחת מהאקדמיות האחראיות למחקר היא אליזבת ביורק ברמברג, פרופסור חבר לרפואה תעסוקתית וחוקרת באוניברסיטת גטבורג ובמכון קרולינסקה. היא מדגישה את החשיבות של הרחבת הידע שלנו בתחום זה:
"רוב האנשים בחופשת מחלה עקב הפרעות נפשיות נפוצות חוזרים לעבודה תוך 60 יום. יחד עם זאת, ההתערבויות שמטרתן לתמוך בחופשות מחלה בתהליך החזרה לעבודה הן נרחבות, ולכן ישנה הסיכון להשאיר פחות משאבים לסוגים אחרים של שירותי בריאות אנחנו צריכים לקחת צעד אחורה ולשפר את הידע שלנו על איך לזהות את מי שזקוקים ליותר עזרה בשלב מוקדם יותר, ההוכחות המדעיות להתערבויות הנוכחיות חלשות מדי אומר.