Search
חוקרים עושים פריצת דרך חדשה בהבנה טובה יותר של מערכת החיסון להילחם במחלות

מחקר חושף כיצד מערכת החיסון של ילדים מגיבה לסרטן

חוקרים ממכון קרולינסקה ובית החולים לילדים אסטריד לינדגרן בשוודיה קבעו כיצד מערכת החיסון של ילדים מגיבה לסוגים שונים של סרטן בהתאם לגילם. המחקר, שמתפרסם בכתב העת תָאחושף הבדלים משמעותיים בין התגובה החיסונית של ילדים ומבוגרים, ויש לו פוטנציאל להוביל לטיפולים מותאמים חדשים לילדים חולי סרטן.

הפעלת מערכת החיסון חיונית ליכולתנו להילחם בסרטן, אך שונה בין ילדים למבוגרים. אם ברצוננו לטפל נכון בסרטן הילדות, עלינו לברר כיצד המערכת החיסונית של הילד מופעלת ומווסתת בילדים חולי סרטן ואילו גורמים משפיעים על התגובות החיסוניות שלהם".

פטר ברודין, פרופסור לאימונולוגיה ילדים במחלקה לבריאות נשים וילדים, מכון קרולינסקה, ורופא ילדים בבית החולים לילדים אסטריד לינדגרן, בית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה

מימד חדש של רפואה מדויקת

המחקר כלל 191 ילדים בין הגילאים 0 עד 18 שאובחנו עם סוגים שונים של גידולים מוצקים בבית החולים לילדים אסטריד לינדגרן בין השנים 2018 ל-2024. החוקרים ניתחו רקמת גידול ודגימות דם כדי לקבוע את המוטציות הגנטיות בגידולים ולברר אילו גנים הם ואינם פעילים במערכת החיסון.

"רפואה מדויקת בסרטן התמקדה בעיקר בתכונות הגידול", מסביר פרופסור ברודן. "על ידי אפיון המערכת החיסונית, אנו מציגים מימד חדש לחלוטין שיהווה חלק חשוב בעיצוב העתיד של טיפול בסרטן בילדות."

הבדל בין ילדים למבוגרים

התוצאות מראות שמערכת החיסון של ילדים ומבוגרים אינה מגיבה זהה לסרטן, וכי גידולים שונים מפעילים את התגובה החיסונית בדרגות שונות.

"מה שאנחנו יכולים לראות הוא שגידולי ילדים הם בדרך כלל פחות דלקתיים ויש להם פחות מוטציות, מה שאומר שסביר להניח שהם נראים פחות זרים למערכת החיסון, ולכן המערכת החיסונית לא תוקפת את הגידולים באותה עוצמה", אומר פרופסור ברודן. "לאחר שאמרתי זאת, יש וריאציות אינדיבידואליות גדולות, מה שמדגיש את החשיבות של רפואה מדויקת, כלומר התאמת הטיפול למטופלים בודדים. המחקר שלנו מראה כיצד ניתן לעשות זאת בפועל".

אימונותרפיה לא מתאימה לילדים

התוצאות עשויות להסביר מדוע ילדים אינם נהנים מטיפולים אימונותרפיים כגון מעכבי מחסום, סוג של טיפול ביולוגי שהופך את תאי החיסון ליעילים יותר נגד הגידול על ידי חסימת החלבונים המנתקים אותם.

"זה מחייב את תאי החיסון להיות מופעלים נגד הגידול", אומר פרופסור ברודין. "אנחנו מראים שתאי החיסון של הילד לרוב לא מופעלים בתחילה נגד הגידול, מה שאומר שמעכבי המחסום לא יפעלו. ילדים כנראה זקוקים לסוגים שונים של אימונותרפיות שמתמקדות יותר בהפעלת תאי החיסון לתקוף את תאי הגידול מאפס. ."

מעקב אחר התגובה החיסונית של הילד

לאחר מעקב אחר התגובה החיסונית לאורך זמן ובמהלך הטיפול בחלק מהילדים, הצליחו החוקרים למדוד שינויים באוכלוסיית תאי ה-T הרוצחים (כלומר התאים שתפקידם להרוג את הגידול).

"זה משהו שנוכל לעשות בו שימוש קליני היום כדי לשפוט את ההשפעה הטיפולית ולהתאים את הטיפול לכל מטופל בודד", הוא ממשיך. "עכשיו נבדוק את זה בקנה מידה גדול יותר מכיוון שאנו מאמינים שזה יכול להיות השלמה שימושית לניתוחים הגנטיים של גידולים שכבר נעשים בטיפול שגרתי."

פרופסור ברודין הוביל את המחקר עם לינדה ליונגבלד, תושבת אונקולוגיה וחוקרת במכון קרולינסקה. המחקר נערך בשיתוף פעולה הדוק עם המרפאה האונקולוגית לילדים בבית החולים אסטריד לינדגרן בבית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה. הוא מומן על ידי האגודה השוודית לסרטן, הקרן השוודית לסרטן הילדות, מועצת המחקר השוודית, קרן קנוט ואליס ולנברג ומכון קרולינסקה. פטר ברודין ושניים מהכותבים האחרים הם מייסדי Cytodelics AB. פטר ברודין הוא חבר בדירקטוריון Kancera AB ויועץ מדעי של Pixelgen Technologies AB, Sention Health AB, Helaina Inc, Scailyte AG ו-Oxford Immune Algorithmics.

דילוג לתוכן