חוקרים גילו כיצד הורמונים משפיעים באופן עמוק על מערכת החיסון שלנו, ומסבירים מדוע גברים ונשים מושפעים ממחלות בצורה שונה.
מדענים ממכון קרולינסקה בשוודיה ומאימפריאל קולג' בלונדון הראו לראשונה אילו היבטים של מערכת החיסון שלנו מוסדרים על ידי הורמוני המין, ואת ההשפעות שיש לכך על הסיכון למחלות ותוצאות בריאותיות אצל גברים ונשים.
ידוע היטב שמחלות יכולות להשפיע על גברים ונשים באופן שונה, בשל הבדלים עדינים במערכות החיסון שלנו. לדוגמה, המצב החיסוני מערכתי זאבת אדמנתית (SLE) נוטה פי תשעה להשפיע על נשים, או עם COVID-19, ידוע כי לגברים יש סיכון גבוה יותר לזיהומים חדים בפעם הראשונה, בעוד שלנקבות יש סיכון גבוה יותר ארוך-COVID.
אבל הוכח שקשה לבטל את ההשפעה הישירה של הגנטיקה, ההורמונים וההתנהגות שלנו על מערכת החיסון שלנו; אילו אלמנטים מושפעים; וכיצד זה משפיע על הסיכון למחלה שלאחר מכן.
כעת, במחקר קליני שכלל 23 גברים טרנסג'נדרים שמקבלים טיפול הורמונלי, חוקרים הצליחו להתיר אילו אלמנטים במערכת החיסון מוסדרים באופן דינמי על ידי הורמוני המין, מאלמנטים שהוקצו על ידי הגנטיקה שלנו.
הממצאים חושפים כיצד עלייה ברמות הטסטוסטרון והפחתת רמות האסטרוגן משנים את האיזון בין שתי מערכות איתות חיסוניות חיוניות שיש להן השלכות ישירות על האופן שבו המערכת החיסונית מגיבה לזיהום ולמחלות: אינטרפרון אנטי ויראלי מסוג 1 (IFN-1) ואותות פרו-דלקתיים כגון נמק גידולים פקטור אלפא (TNF-α).
לדברי החוקרים, הממצאים – פורסמו היום בכתב העת טֶבַע – לעזור להסביר, לראשונה, את המנגנונים העומדים בבסיס ההבדלים בסיכון לזיהומים, מחלות אוטואימוניות וסרטן בקרב גברים ונקבות, אך יכולים גם לפתוח אפיקים פוטנציאליים לטיפולים חדשים וממוקדים יותר.
הם מוסיפים כי העבודה גם מדגישה את החשיבות של הבטחת מעקב קליני ארוך טווח עבור אנשים טרנסים העוברים טיפול הורמונלי, ואת ההשפעות ארוכות הטווח שלטיפול על המערכת החיסונית שלהם ועל הסיכון למחלה.
פרופסור פטר ברודן, יו"ר גרפילד ווסטון ופרופסור לאימונולוגיה ילדים באימפריאל קולג' בלונדון, שהוביל את העבודה בזמן שהתבסס במכון קרולינסקה, אמר: "לממצאים הללו יש השלכות על כולנו. בפעם הראשונה, הצלחנו לזהות אילו חלקים במערכת החיסון של אדם מווסתים ישירות על ידי הורמוני מין ולא על ידי הבדלים גנטיים בין המינים. לכך עשויה להיות השפעה משמעותית לא רק על ההבנה שלנו כיצד מחלות שונות משפיעות באופן שונה על זכרים ונקבות, אלא גם על פיתוח טיפולים חדשים שיכולים לעזור בכל דבר, ממחלות חיסוניות ועד סרטן".
טיפול בטסטוסטרון
במחקר האחרון, חוקרים קליניים במכון קרולינסקה גייסו 23 גברים טרנסג'נדרים, שנרשמו 'נקבה' בלידה ועברו טיפול בטסטוסטרון. הצוות אסף דגימות דם ממטופלים לפני הטיפול, ולאחר מכן לאחר שלושה חודשים ושנה של טיפול בטסטוסטרון, ניתח הבדלים בתאי החיסון ובחלבונים בדם.
ניתוח חשף כמה מרכיבים מרכזיים של מערכת החיסון שהשתנו בעקבות הטיפול, כולל מסלולים לתגובות דלקתיות לזיהומים ומחלות. בין אלה היו TNF-α ו-IFN-1, הממלאים תפקידים קריטיים בדלקת, זיהוי פולשים מיקרוביאליים ומווסת תגובות חיסוניות לנזק, מחלות ואיומים.
כדי לבדוק אם השינויים שנצפו נבעו ישירות מהעלייה בטסטוסטרון או בעקיפין מהפחתת אסטרוגן, הצוות ניתח דם מ-11 תורמות. הדגימות טופלו בחוסמי קולטנים כדי להראות שההשפעה נבעה ישירות מאותות טסטוסטרון, ולא אובדן איתות אסטרדיול.
לדברי החוקרים, הממצאים חשובים להבנת ההשלכות האימונולוגיות הישירות של טיפול הורמונלי באנשים טרנסים. הם מוסיפים כי שינויים באלמנטים הרגולטוריים של מערכת החיסון שנראו בטיפול הורמונלי עשויים גם להסביר מדוע גברים ונשים מגיבים בצורה שונה לזיהומים, ומדוע גברים נוטים יותר לחוות "סערות ציטוקינים" וסיכון מוגבר לתמותה על פני נשים עם COVID-19 וזיהומים חמורים אחרים .
הבנת הבדלי מין
פרופסור ברודן הוא כעת ממשיך את העבודה במעבדת המועצה למחקר רפואי למדע רפואי (MRC LMS), המתארחת בקמפוס האמרסמית' של אימפריאל. מחקרים נוספים יראו דגימות דם מנותחות כדי למצוא אילו אלמנטים ומסלולים של מערכת החיסון יכולים להיות ממוקדים לטיפולים.
פרופסור ברודין הוסיף: "אנו אסירי תודה לאנשים שתרמו למחקר זה. אנשים טרנסים הם קבוצה חסרת ייצוג עצום ותת-שירות ברפואה. בנוסף לתובנות האימונולוגיות שלא יסולא בפז שחשפנו כאן, המעורבות של קבוצה קטנה זו של אנשים תאפשר לנו להשיג תובנות מעמיקות יותר שעשויות לעזור לבריאות ארוכת הטווח של אנשים טרנסים ברחבי העולם".
המחקר מומן על ידי קרן קנוט ואליס ולנברג, החברה השוודית למחקר רפואי, מועצת המחקר השוודית, מכון קרולינסקה ומועצת המחקר האירופית (ERC).
