Search
גיל משחק תפקיד קריטי באבחון של מחלת פון וילברנד, מגלה מחקר

מחקר חושף השפעות פיזיות ונפשיות של הריונות לא מכוונים על אמהות

על ידי התחשבות בנתונים לפני הלידה, מחקר של אוניברסיטת הבאסקים (UPV/EHU) השתמש בדרך חדשה לנתח את ההשפעות הפיזיות והנפשיות שיש להריונות לא מכוונים על אמהות.

מחקר של אנה ברבוסיה הגיע למסקנה שההחמרה בבריאות הכללית של נשים בעקבות לידה בולטת יותר במקרים בהם ההריון אינו מתוכנן. המחקר תרם תרומה משמעותית לספרות המדעית שכן הוא ניגש לנושא בצורה יוצאת דופן. על ידי ניתוח נתונים לפני ואחרי לידה, הוא השיג תוצאות חד משמעיות יותר מאלו שחולצו על ידי מחקר רטרוספקטיבי אחר.

למרות שמספר ההריונות הבלתי מתוכננים ירד בעשורים האחרונים, אחוז ההריונות הללו כיום מוערך שלא יעלה על 23% בעולם. והמספרים דומים במדינות בהן השימוש באמצעי מניעה גבוה. זה הוכח על ידי מחקר UPV/EHU, אשר לאחר ניתוח נתונים של יותר מ-11,500 אמהות צרפתיות, גילה כי ל-20% היו הריון לא מתוכנן. אבל מעבר לבירור האחוזים, עמיתת המחקר של איקרבסקה אנה ברבוסיה יצאה לנתח את ההשפעות הפיזיות והנפשיות של הריונות לא מתוכננים על נשים: "התוצאות מראות שלמרות שכל האמהות חוות ירידה בבריאות לאחר הלידה, הירידה בולטת הרבה יותר. במקרים בהם לא הייתה כוונה להביא ילדים לעולם".

המחקר איפשר לראות שבקרב אמהות שעברו הריונות לא מתוכננים, ההשפעות הבריאותיות משתנות בהתאם לגיל. התוצאות מראות שבמהלך השנתיים הראשונות לאחר הלידה, נשים מתחת לגיל 30 סובלות מירידה חדה יותר מאשר נשים מבוגרות.

"הפרשנות שלנו היא שהריונות בלתי צפויים עלולים להיות מערערים יותר עבור נשים צעירות יותר מכיוון שמצבן הרגשי והתעסוקתי נוטה להיות מעורער יותר: חלקם לומדים, חלקם אין להם עבודה קבועה וכו'. עם זאת, הפרספקטיבה ארוכת הטווח גילתה כי, תודה לבריאותם הראשונית הטובה יותר, הם מתאוששים בקלות רבה יותר מאלה שהופכות לאמהות לאחר גיל 30", הסביר ברבוסיה, חבר במחקר OPIK של UPV/EHU קבוצה.

מאידך, בתוך הריונות לא מתוכננים, המחקר מבחין בין הריונות לא מכוונים לבין אלו המתרחשים מבעוד מועד. כפי שהסביר ברבוסיה: "לא לרצות להביא צאצאים או לא לרצות להביא עוד ילדים זה לא זהה לתכנון להרות בעתיד ושזה יקרה לפני המועד". עבודתה ניתחה את שני סוגי ההריון בנפרד ומצאה שהריונות לא רצויים מגבירים את ההשפעה השלילית על רווחת האמהות.

לבסוף, יש להדגיש כי כל הנתונים לעיל מתייחסים לבריאות כללית, המכסים היבטים פיזיים ופסיכולוגיים כאחד. עם זאת, המחקר בחן גם את ההשפעות הספציפיות על בריאות הנפש וחשף נתונים בלתי צפויים: "בניגוד להשערה שלנו, מצאנו שהסיכון לסבול מתסמיני דיכאון לאחר לידה אינו גבוה יותר אצל נשים עם הריונות לא מתוכננים. לפני הלידה הן גבוהות יותר. נוטה להשפעות פסיכולוגיות, אך לאחר הלידה הרמות אינן בולטות יותר מאשר אצל אמהות שהריונן תוכנן", הסבירה ברבוסיה.

שיטת האורך, המפתח להשגת תוצאות חותכות

למרות שהיו הרבה יצירות מחקר קיימות שכבר חקרו את ההשלכות של הריונות לא מתוכננים, התרומה של מחקר UPV/EHU הייתה משמעותית. התוצאות שהתקבלו חותכות יותר מכיוון שהניתוח בוצע לאורך. במילים אחרות, נתונים נאספו ונבדקו לאורך זמן ולא רק א אחורי, כפי שהיה באופן מסורתי.

העובדה שלפני ואחרי הלידה הנשים שהשתתפו במחקר שלנו ענו על שאלונים לגבי בריאותן וכוונותיהן להיכנס להריון, הופכת את התוצאות ליותר תואמות את המציאות. לשאול רק לאחר הלידה מגביר את הסיכון שאמהות ישנו את התוכניות הראשוניות שלהן".

אנה ברבוסיה, עמיתת מחקר איקרבסקה

הכותבת הדגישה גם כי התכנון האורך אפשר לראות האם הירידה בבריאות האמהות אכן נגרמה מהעובדה הספציפית שההריון היה מתוכנן או לא מתוכנן, ובכך לא נכלל בהשפעה של גורמים סוציו-אקונומיים אחרים: "במחקרים קודמים לא הייתה דרך לברר אם נושאים כמו משפחה או מצב תעסוקה היו שונים לפני ואחרי הלידה. לכן, לא ניתן היה לתת את הדעת לשינויים בבריאות". היא סיכמה.

דילוג לתוכן