בחדרי המיון וביחידות טיפול נמרץ ברחבי הארץ, הרופאים מקבלים החלטות בשבריר שנייה לגבי איזו אנטיביוטיקה לתת למטופל כאשר יש חשד לזיהום מסכן חיים. מחקר חדש של UM מגלה כי להחלטות אלו עשויות להיות השלכות לא מכוונות על תוצאות המטופל.
החל משנת 2015, מחסור לאומי של 15 חודשים באנטיביוטיקה הנרשמת בדרך כלל, פיפרצילין/טזובקטם, הידועה בשם המותג זוסין, סיפקה הזדמנות ייחודית להשוות את שיעורי התמותה בחולים מאושפזים עם אלח דם שקיבלו שני סוגים שונים של אנטיביוטיקה- אחד שחוסך את המיקרוביום של המעי ואחד שמשנה אותו באופן עמוק.
Piperacillin/tazobactam היא אנטיביוטיקה רחבת טווח הניתנת בדרך כלל לאלח דם, סיבוך מסכן חיים כתוצאה מזיהום. בהיעדרה, רופאים בדרך כלל משתמשים באנטיביוטיקה אחרת, cefpime, שיש לה פעילות דומה נגד פתוגני אלח דם נפוצים, אך בניגוד לפיפרצילין/טזובקטם, יש לה השפעות מינימליות על חיידקי מעיים אנאירוביים.
ראינו את המחסור הזה בזוסין כהזדמנות מיוחדת במינה לשאול האם האנטיביוטיקה הזו, שאנו יודעים שמכלה את המעי מחיידקים אנאירוביים, עושה הבדל מבחינת תוצאות המטופל".
רוברט דיקסון, MD, המחלקה לרפואת ריאות וטיפול קריטי של המחלקה לרפואה וסגן מנהל מכון וייל למחקר וחדשנות לטיפול קריטי
מבחינה בריאותית, המיקרוביום של המעי מאוכלס ברובו על ידי חיידקים אנאירוביים שלעיתים רחוקות גורמים למחלות. עבודה קודמת של צוות המחקר גילתה שאפילו מנה בודדת של פיפרצילין/טזובקטם הורגת את רוב חיידקי המעי האנאירוביים הללו, הממלאים תפקידים חשובים בחילוף החומרים של הגוף, חסינותו ומניעת זיהומים.
Dickson, Rishi Chanderraj, MD של החטיבה למחלות זיהומיות, מייקל Sjoding, MD של החטיבה לרפואת ריאות וטיפול קריטי והצוות הרב-תחומי שלהם ב-UM ו-VA Ann Arbor השתמשו בנתוני רישום חולים כדי לבחון את התוצאות ב-7,569 חולים. הצוות השווה בין 4,523 חולים שטופלו ב-Piperacillin/Tazobactam לבין 3,046 חולים שקיבלו Cefpime.
הם מצאו הבדלים ניכרים: טיפול ב-Piperacillin-tazobactam היה קשור לעלייה של 5 אחוזים בתמותה של 90 יום, ליותר ימים בהנשמה, ויותר זמן עם אי ספיקת איברים.
"אלו אנטיביוטיקה רבת עוצמה הניתנת לחולים מדי יום בכל בית חולים ברחבי הארץ", אמר צ'נדראג'. "רופאים משתמשים בהם כי הם מנסים לטפל בכל פתוגן אפשרי שעלול לגרום למחלתם של המטופלים שלהם. אבל התוצאות שלנו מצביעות על כך שלהשפעותיהם על המיקרוביום עשויות להיות גם השפעות חשובות על תוצאות המטופלים".
המחקר מתבסס על עבודה קודמת של צוות המחקר שהציע כי חולים קשים עלולים להחמיר כאשר נותנים אנטיביוטיקה שמדלדלת את המעי מאנאירובים. הם גם ראו השפעות דומות כאשר חקרו מודלים של בעלי חיים.
"עבודה קודמת שלנו העלתה שאולי יש נזק עם פיפרצילין/טזובקטם, אבל זה היה מחקר תצפיתי שהיו לו כמה מגבלות", אמר Sjoding, מחבר המחקר הבכיר. "לכן המחסור בתרופות היה הזדמנות כל כך מדהימה. זה יצר ניסוי טבעי כמעט מושלם שאפשר לנו לבדוק את ההבדל בין שתי התרופות הללו על תוצאות המטופל בצורה מאוד קפדנית".
ניסוי קליני שנערך לאחרונה העמיד את שתי האנטיביוטיקה הללו זו מול זו והשווה תופעות לוואי ותמותה לאחר שבועיים. ניסוי זה לא מצא הבדלים בטווח הקצר – ממצא שצוות ה-UM ראה גם בניתוח שלהם.
"כאשר הסתכלנו על תוצאות של שבועיים במחקר שלנו, גם לא מצאנו הבדלים", אמר צ'נדראג'. "אבל ההבדלים לאחר שלושה חודשים היו דרמטיים".
בסך הכל, הממצאים החדשים מצביעים על כך שטיפול ב-Piperacillin/Tazobactam במקום Cefpime עשוי לתרום למוות אחד נוסף לכל 20 חולי ספיגה שטופלו.
"להבדל בתמותה של 5% יש השלכות עצומות כי אלח דם הוא כל כך נפוץ", אמר דיקסון. "בכל יום, אלפי רופאים מחליטים באיזו מהתרופות הללו להשתמש בחולי ספיגה".
רופאים צריכים לחשוב יותר אם יש צורך באנטיביוטיקה אנטי-אנירובית לפני שהם רושמים אותם, הוסיף צ'נדראג'. "אנחנו צריכים לחשוב על אנטיביוטיקה כמו כימותרפיה. בהקשר הנכון, טיפול יכול להציל חיים, אבל בהקשר הלא נכון, זה יכול להיות די מזיק".
