מחקר חדש חשף הבדלים משמעותיים באופן שבו עכברים ונקבות מעבדים איומים, גם כשהם מפגינים תגובות התנהגותיות דומות.
התגלית מציעה כי הכללת גברים ונשים כאחד במחקר מדעי המוח יוביל למסקנות מדויקות יותר ובסופו של דבר לתוצאות בריאותיות טובות יותר.
הבנת השפעת המין על תפקוד המוח יכולה לעזור להסביר מדוע גברים ונשים מפתחים הפרעות פסיכיאטריות מסוימות בקצב שונה או עם תסמינים שונים, אמרו החוקרים.
"אלא אם כן נשלב יחסי מין במחקר ביו-רפואי, כמות עצומה מהאוכלוסיה עשויה להיעדר מידע מדעי", אמרה פרופסור חבר באוניברסיטת מקגיל ויו"ר קנדה לנוירוגנומיקה התנהגותית, רוזמרי באגוט, שהובילה את המחקר.
העבודה שלנו מראה שמין הוא משתנה חשוב שיש לקחת בחשבון, גם אם תצפיות ראשוניות לא בהכרח מראות הבדלי מין ברורים. אם גברים ונשים משתמשים במעגלי מוח שונים כדי לפתור בעיות דומות, הם עלולים להיות פגיעים אחרת ללחץ ולהגיב אחרת לטיפולים".
רוזמרי באגוט, פרופסור חבר, אוניברסיטת מקגיל
כיצד מעגלי מוח מעבדים איומים ורמזים
המחקר התמקד בשני מעגלים מוחיים קשורים ותפקידיהם בעיבוד מידע על איומים ועל הרמזים המנבאים אותם.
החוקרים אימנו עכברים לזהות צליל שסימן איום וצליל נוסף שמשמעותו בטיחות. על ידי התבוננות בפעילות מוחית, הצוות ראה כיצד תקשורת בין אזורי מוח שונים מעבדת את האותות הללו. לאחר מכן, הם כיבו זמנית כל חיבור מוחי כדי לראות כיצד הוא השפיע על התגובות של העכברים, ועזר להם להבין כיצד המוח מתמודד עם איומים.
"מצאנו שלמרות שזכרים ונקבות עכברים מגיבים באופן דומה לאיומים, המעגלים המוחיים העומדים בבסיס התגובות הללו אינם זהים", אמר באגוט.
עבור נקבות עכברים, קשר בין שני אזורי מוח ספציפיים (קליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית והגרעין האקומבנס) שיחק תפקיד מפתח. המחקר מצא כי בעכברים זכרים, קשר שונה (בין ההיפוקמפוס הגחוני לגרעין האקומבנס) היה חשוב יותר לטיפול באותו מצב.
בעבר ההנחה הייתה שהתנהגות דומה פירושה תפקוד מוח דומה. כעת, החוקרים חוקרים כיצד מין משפיע על מעגלי המוח בעיבוד איומים, תוך התמקדות בתפקידם של הורמוני המין ואסטרטגיות למידה שונות.
מחקר זה נתמך במימון מ-CIHR.
