"דיאטה מערבית" דלת סיבים גורמת לפגיעה במחסום הריר המגן במעיים, ונזק כזה עלול להגביר את הסיכון לדלקות ולזיהום. על ידי חקר חיידקי המעיים של אנשים שהגדילו את צריכת סיבים תזונתיים, חוקרים מאוניברסיטת אומאו מצאו כי חיידק המעי Blautia ממלא תפקיד מפתח בהגנה על מחסום הריר. התוצאות מתפרסמות בכתב העת Nature Communications.
התוצאות שלנו תורמות להבנה מוגברת של האופן שבו פועלים יחדיו חיידקי המעי ושכבת הריר, מה שעשוי להוביל בסופו של דבר לאסטרטגיות טיפול חדשות למחלות הקשורות לתזונה המערבית כמו מחלת המעי הדלקתית קוליטיס כיבית".
סנדרה הולמברג, דוקטורנטית במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומה
כדי להגן על עצמו מפני טריליוני המיקרואורגניזמים במעיים שלנו, הגוף שלנו זקוק למנגנוני הגנה יעילים. אחת ההגנות העיקריות היא שכבת הריר המכסה את דופן המעי. בדרך כלל, ריר זה אטום לחיידקים ובכך שומר על מרחק בריא מחיידקי המעי. במעי הגס, שם כמות החיידקים הגדולה ביותר, מחסום זה נשמר באמצעות הפרשה מתמשכת של ריר על ידי גופנו.
התזונה מעצבת את הרכב חיידקי המעי ואת מחסום הריר. מחקרים קודמים הראו שאם לעכברים נותנים תזונה מערבית עתירת שומן/סוכר שהיא גם דלה בסיבים תזונתיים, ההרכב של קהילת חיידקי המעי משתנה, מופרש פחות ריר והריר הנותר הופך לחדיר לחיידקים. זה מגביר את הסיכון לזיהום ודלקת מכיוון שחיידקי המעי יכולים להתקרב לגוף. מכיוון שזיהום ודלקת הם דווקא חריגים מאשר כלל, לא ברור אילו חיידקי מעיים חשובים לוויסות הריר ומהו המנגנון.
בשיתוף פעולה עם חוקרים בגרמניה ובפינלנד, עמית המחקר Björn Schröder וקבוצתו חקרו בדיוק את זה על ידי מעקב אחר אנשים ששינו את התזונה שלהם ולאחר מכן השתמשו במודלים של עכברים כדי לחקור את השפעת חיידקי המעי על תפקוד הריר.
במחקר שנמשך שלושה חודשים, המשתתפים הבריאים הגדילו את צריכת הסיבים התזונתיים היומית שלהם ב-10 גרם, דבר השקול לכארבעה תפוחים או 3 דציליטר של שיבולת שועל. כדי לחקור את המשמעות של צריכת סיבים מוגברת, נאספו חיידקי מעיים בתחילת המחקר ובסיומו. חיידקי המעי הללו הושתלו לאחר מכן בעכברים אשר הוזנו בתזונה מערבית דלת סיבים. בקבוצת החיות שהושתלו בחיידקי מעיים מתחילת המחקר, צפו החוקרים בפגיעה בשכבת הריר. ההיפך נראה בקבוצה עם צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים, שם שכבת הריר נראתה בסדר.
"התוצאה מדגישה את התפקיד המשמעותי שיש לסיבים תזונתיים עבור חיידקי המעיים שלנו, אשר בתורם תורמים לשמירה על מחסום הריר החשוב", אומרת רייצ'ל פיני, דוקטורנטית במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומאו.
החוקרים חקרו עוד את הרכב החיידקים של חיידקי המעי וראו, בין היתר, כי כמות החיידק בלוטיה היה גבוה יותר לאחר תקופה של צריכת סיבים מוגברת. נוכחותו קשורה גם לתפקוד הריר שנמדד בעכברים. במחקרי עכבר משלימים שבהם בלבד בלוטיה נוסף יחד עם התזונה המערבית, ניתן היה להבחין בשיפורים דומים בתפקוד הריר, כפי שנראו בעבר בעת השתלת החיידקים עתירי הסיבים האנושיים.
באמצעות טכניקת מדידת ריר מיוחדת, החוקרים גילו שאפילו מפרישים מולקולות בלוטיה יכול לעורר ישירות הפרשת ריר, תוך הסבר כיצד נוכחותו יכולה לשמור על תפקוד הריר בסביבה דלת הסיבים. בעת חיפוש נוסף אחר הזהות של אלה בלוטיה-מולקולות המופרשות, החוקרים מצאו חומצות שומן קצרות שרשרת- מבנים שהוכחו בעבר כמועילים לבריאות המעיים. באופן מפתיע, מולקולות אלו הצליחו לשפר ישירות את תפקוד הריר, המתאר את המנגנון מאחורי תפקוד החיידקים.
התוספת של בלוטיה גם הפחית את חומרת הזיהום של פתוגן עכבר מעיים בדומה לחיידק הגורם למחלות אנושיות אי – קולי.
"לכן, הגענו למסקנה כי בלוטיה עשויות להיות גם השפעות הגנה במקרה של זיהום", אומר וישנו פראסודנן, עמית פוסט-דוקטורט במחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אומאו.
