נראה כי תגובה חיסונית שכנראה התפתחה כדי לסייע במלחמה בזיהומים היא המנגנון שמניע את נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) למצב סמוי, אורב בתאים רק כדי להתפרץ מחדש, כך מדווחים חוקרים ב-Duke Health.
בפרסום ב-14 בנובמבר בכתב העת Nature Microbiology, צוות המחקר מספק תובנות חדשות לגבי התהליך המטריד שהופך את ה-HIV לחמקן במיוחד, אבל יכול גם למלא תפקיד בזיהומים ויראליים אחרים.
HIV הוכח כחשוכת מרפא בגלל מספר קטן של תאי T נגועים ב-HIV סמוי שאינם נוגעים הן על ידי תרופות אנטי ויראליות והן מהתגובה החיסונית".
בריאן ר. קאלן, Ph.D., סופר בכיר, פרופסור, המחלקה לגנטיקה מולקולרית ומיקרוביולוגיה, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק
"התאים הללו, בעלי חיים ארוכים מאוד, יכולים לצאת באופן ספונטני מהחביון ולהתחיל לייצר HIV גם שנים לאחר ההדבקה, ובכך לחייב שימוש לאורך החיים באנטי-רטרו-ויראליים", אמר קאלן. "מקורם של תאים נגועים בסמויה הללו נותר לא ידוע למרות מאמץ ניכר".
הממצאים של קאלן ועמיתיו מציעים תובנות חשובות, המצביעות על קומפלקס חלבון בשם SMC5/6, המעורב בתפקוד ובתיקון הכרומוזומים של התא המארח.
HIV חודר לגוף, מדביק את תאי ה-T CD4+ של מערכת החיסון, ואז מייצר מולקולת DNA באורך גנום שהיא משתלבת בכרומוזום התא המארח, שם היא מועתקת ליצירת RNA וחלבונים ויראליים.
אם מה שנקרא פרו-וירוס ה-DNA הזה נמנע מלהשתלב ב-DNA של התא המארח, למשל על ידי תרופה שחוסמת את התהליך הזה, אז הוא לא מצליח לייצר RNA וחלבונים ויראליים והופך לאנרטי. לעומת זאת, פרו-וירוס DNA המסוגלים להשתלב מסוגלים בדרך כלל להניע זיהום פרודוקטיבי ב-HIV.
קאלן וצוותו גילו שבמספר קטן של תאים נגועים, קומפלקס החלבון SMC5/6 מתחיל תהליך המשתיק את פרו-וירוס ה-DNA לפני שהוא משתלב בכרומוזום התא המארח. פרו-וירוסים אלו נשארים אינרטיים גם לאחר האינטגרציה וגורמים לזיהומים סמויים, שוכבים נמוך עד שמתבקשים להתפרץ לזיהום פעיל.
"המחקר שלנו מצביע על כך שהחביון אינו נובע ממאפיינים מהותיים של HIV המדביק אלא מתופעת לוואי מצערת של תגובה חיסונית מולדת, שכנראה התפתחה להשתקת DNA זר פולשני", אמר קאלן.
החוקרים מצאו שמולקולה שמכבה את פעולת ההשתקה של SMC5/6 הראתה תוצאות מבטיחות כאסטרטגיה טיפולית פוטנציאלית שכן היא מעכבת את היווצרותם של זיהומי HIV סמויים. פרו-וירוסים שהופעלו מחדש פגיעים לתגובות טבעיות של מערכת החיסון ולתרופות אנטי-רטרו-ויראליות.
"למרות שטיפולים אנטי-רטרו-ויראליים יכולים להפחית את העומס הנגיפי בחולי איידס מתחת לרמת הזיהוי, תרופות אלו לא מצליחות למגר את HIV-1", אמר קולן. "בעוד שהושקע מאמצים ניכרים בניסיון לפתח טיפולים שיכולים להפעיל HIV-1 סמוי ולסייע לטיפולים אנטי-רטרו-ויראליים לנקות את הגוף מווירוסים זיהומיים, מאמץ זה לא הצליח עד כה לזהות תרופות שהן גם יעילות וגם לא רעילות. מחקר מייצג צעד פוטנציאלי חשוב לקראת השגת מטרה זו."
"ברור, הבנת המנגנון שגורם להשהיית HIV-1 עשויה לספק תובנות כיצד ניתן להפעיל מחדש פרו-וירוס HIV-1 סמויים ואז להשמיד אותם," אמר קאלן.
בנוסף לקולן, מחברי המחקר כוללים את ישאק ד' אירוואן והל פ' בוגרד.
המחקר קיבל מימון מהמכונים הלאומיים לבריאות (R21-AI157616) וממרכז דיוק לחקר איידס (P30-AI064518).
