רקע ומטרה: מתקפת הטרור בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023 אילצה פינוי אינספור אנשים, והציבה דרישות עזות לאנשי שירותי הבריאות. קלינאי טיפול ראשוני, העומדים בחזית הטיפול במפונים בטראומה חמורה, נחשפים לרוב לטראומה משנית, שעלולה להשפיע על בריאותם הנפשית ותפקודם בעבודה. מחקר זה חקר את רמות השחיקה, הרווחה והחוסן בקרב צוותי שירותי בריאות העובדים במרפאות טיפול ראשוני בישראל במהלך ההתקף.
גישת לימוד: מחקר חתך זה נערך מ-15 באוקטוברה' עד 20 בנובמברה'2023. שאלונים אלקטרוניים חולקו ל-600 אנשי רפואה, בהם רופאי משפחה, אחיות, מזכירות רפואיות ועובדים סוציאליים ממרפאות עירוניות וכפריות המשרתות את המגזר היהודי והערבי כאחד. השאלון כלל שאלות דמוגרפיות ושני שאלונים מאומתים למדידת שחיקה ובריאות נפשית חיובית.
תוצאות: סך של 129 אנשי מקצוע בתחום הבריאות השלימו את הסקר, 78% מהם היו נשים. הגיל הממוצע היה 49 שנים, רובם היו רופאי משפחה (68%), ילידי ישראל (82%), חילונים (78%) ויהודים (90%).
- תוצאות המחקר מצביעות על כך שאנשי מקצוע בתחום הבריאות חוו תחושת משמעות ומסוגלות עצמית בטיפול במפונים, מה שתרם באופן חיובי לרווחתם. עם זאת, חשיפה יומית ממושכת, המשתרעת על פני חודש, למטופלים שעברו טראומה הובילה לרמות מוגברות של דה-פרסונליזציה בקרב אנשי המקצוע.
- לאנשי מקצוע בתחום הבריאות עם יותר ניסיון מקצועי היו ציוני רווחה טובים יותר ורמות נמוכות יותר של תשישות נפשית.
- עובדי שירותי בריאות מבוגרים חוו רמות נמוכות יותר של ניתוק רגשי מעבודתם.
- גברים דיווחו על רמות גבוהות יותר של רווחה מאשר נשים.
למה זה חשוב: רווחתם של אנשי שירותי הבריאות היא קריטית לשמירה על איכות הטיפול הניתן לנפגעי טראומה.
