מחקר חוקר את ההשפעה של טיפול בחמצן על מתח חמצוני בחולים עם דלקת ריאות של COVID-19

רקע ומטרות

דלקת ריאות חמורה של COVID-19 דורשת לעתים קרובות ריכוזים גבוהים של חמצן, מה שעלול להוביל ללחץ חמצוני ולפגיעה בריאות. מחקר זה נועד לחקור את ההשפעה של שיטות טיפול שונות בחמצן על עקה חמצונית על ידי השוואת רמות מלונדאלדהיד (MDA), סמן מתח חמצוני וגלוטתיון (GSH), סמן נוגד חמצון, בחולים עם דלקת ריאות חמורה של COVID-19.

שיטות

מחקר זה כלל 50 חולים עם דלקת ריאות COVID-19 שקיבלו טיפול בחמצן באמצעות מסכת מאגר ב-≥15 ליטר/מ"ר, טיפול בחמצן בזרימה גבוהה ב-60 ליטר/מ"ר, או טיפול בחמצן עם אוורור מכני לא פולשני בשבריר של O.₂ (FiO₂) רמות של ≥60%. רמות GSH ו-MDA נמדדו 48 שעות לאחר התחלת טיפול בחמצן ב-FiO₂ ≥ 60% ו-48 שעות לאחר המעבר לטיפול בחמצן בצינורית האף בקצב של 2-4 ליטר/מ"ר.

תוצאות

בסך הכל, 60% (n=30) מהחולים היו גברים, ו-40% (n=20) היו נשים. בחולים עם יתר לחץ דם נלווה, רמות MDA, שהיו גבוהות יותר במהלך טיפול בחמצן ב-FiO₂ ≥ 60%, ירד באופן משמעותי לאחר המעבר לטיפול בחמצן צינורית האף ב-2-4 ליטר/מ"ר (ע = 0.046). הבדל משמעותי במד"א לא נמצא לאחר המעבר לזרימת חמצן נמוכה יותר (ע = 0.064) בחולים עם סוכרת בסיסית. רמות GSH בחולים עם סוכרת בסיסית היו גבוהות יותר במהלך טיפול בחמצן ב-FiO₂ ≥ 60% וירידה משמעותית לאחר המעבר לטיפול בחמצן צינורית האף ב-2-4 ליטר/מ"ר (ע = 0.021).

מסקנות

מחקר זה השווה רמות MDA ו-GSH בקרב חולים המקבלים טיפול בחמצן בריכוז גבוה ונמוך עבור דלקת ריאות חמורה של COVID-19. התוצאות גילו שלחולים שמתו מדלקת ריאות של COVID-19 היו רמות MDA ממוצעות גבוהות משמעותית מאלה ששרדו. בחולים עם HT בסיסי, רמות MDA, שהיו גבוהות יותר במהלך טיפול בחמצן ב-FiO₂ ≥ 60%, ירד במהלך טיפול בחמצן באף ב-2-4 ליטר/מ"ר; ההבדל הזה היה משמעותי. העלייה ברמות ה-MDA בנסיוב במהלך טיפול בחמצן בזרימה גבוהה והירידה במהלך טיפול בזרימה נמוכה בחולים עם דלקת ריאות של COVID-19 המלווה ביתר לחץ דם מצביעות על כך שיש לקחת בחשבון עקה חמצונית כתוצאה מהיפרוקסיה.