מחקר מדגיש כיצד חוסר איזון מיקרוביאלי מעלה את הרגישות לזיהום ולהדבקה מחדש, ומציע מסלולים פוטנציאליים למניעה וטיפול.
לִלמוֹד: מיקרוביום צוואר הרחם והיסטוריה טבעית של כלמידיה טרכומטיס אצל מתבגרים ונשים צעירות. קרדיט תמונה: Arif biswas/Shutterstock.com
למיקרוביום צוואר הרחם (CVM) תפקיד מכריע בהשפעה על הסיכון לזיהומים בדרכי המין. מחקר שפורסם לאחרונה ב תָא בוחן כיצד ה- CVM משפיע על השכיחות וההישנות של זיהומים מסוג Chlamydia trachomatis (CT) ועל הסיבוכים הנלווים אליהם.
הבנת כלמידיה טרכומטיס
CT הוא הזיהום החיידקי המועבר במגע מיני (STI) השכיח ביותר, עם למעלה מ-130 מיליון מקרים שדווחו בשנת 2019. השכיחות העולה שלו במהלך ארבעת העשורים האחרונים העמידה עומס משמעותי על מערכות הבריאות הציבוריות.
CT יכול להוביל לסיבוכים חמורים, כולל מחלת אגן דלקתית (PID), הפלה, כאבי אגן כרוניים, אי פוריות והריון חוץ רחמי. תינוקות שנולדו לאמהות עם CT נמצאים בסיכון לדלקת הלחמית ודלקת ריאות.
מתבגרים ומבוגרים צעירים (AYA) מהווים מחצית מכל מקרי STI החדשים, עם שיעורי CT גבוהים פי חמישה בקרב AYA שחורים והיספנים בהשוואה לעמיתיהם הלבנים, מה שמדגיש פערים עזים בתוצאות הבריאותיות. גורמי הסיכון ל-CT כוללים מספר פרטנרים מיניים, STIs קודמים, גיל מתחת לגיל 25, השכלה נמוכה ודיסביוזיס נרתיקי, המכונה בדרך כלל וגינוזיס חיידקי (BV). עם זאת, מכיוון ש-BV ו-CT חולקים גורמי סיכון דומים, הקשר ביניהם נותר מורכב ומפורק.
המיקרוביום צוואר הרחם
ה- CVM מורכב מחיידקים ופטריות, הנשלטים בדרך כלל על ידי לקטובצילים או מאופיינים כפולימיקרוביאלים. מינים מרכזיים של הלקטובצילוס-L. crispatus, L. iners, L. gasseri, ו-L. jensenii– לייצר חומצה לקטית, יצירת סביבה המעכבת התיישבות CT. מינים מסוימים גם מפחיתים את רמות הטריפטופן, ומגבילים עוד יותר את צמיחת ה-CT.
ה-CVM מסווג לתת-סוגים מולקולריים המבוססים על רצף גנים של rRNA של 16S ועל צבירת סוג קהילה (CST).
סקירת מחקר
מטרת המחקר הייתה לחקור את הקשר בין BV ו-CT לאורך זמן תוך שליטה בגורמי סיכון משותפים. החוקרים בחנו 560 AYA שחורים והיספנים, כולל 187 נשים עם זיהומי CT חדשים שאובחנו ו-373 בדיקות ביקורת. המשתתפים בגילאי 13 עד 21 שנים (גיל ממוצע 20) היו כולם פעילים מינית.
דגימות CVM נאספו כשישה חודשים לפני ההדבקה, במהלך ההדבקה ושישה חודשים לאחר ההדבקה. דגימות אלו נותחו באמצעות ציון BV מולקולרי (molBV), סמן אובייקטיבי של מצב CVM, בדומה לציון Nugent המשמש לאבחון BV.
חיזוי סיכון CT
ציוני MolBV היו גבוהים יותר באופן משמעותי בקרב אנשים שפיתחו מאוחר יותר CT בהשוואה לביקורות. הבדל זה היה ברור בדגימות טרום זיהום אך נעלם לאחר הטיפול, דבר המצביע על כך ש- CVM dysbiosis עשוי להגביר את הרגישות ל-CT.
משתתפים עם מאפייני CVM דמויי BV, המאופיינים בציוני molBV גבוהים יותר וגיוון מיקרוביאלי גדול יותר, הראו סיכון גבוה יותר ל-CT. באופן ספציפי, CST-IV-A, תת-סוג הקשור לנרתיק Candidatus Lachnocurva, העלה את הסיכון ל-CT פי 2.5 ונקשר לזיהומים חוזרים.
ריבוד נוסף גילה שלאנשים עם פרופיל CVM חיובי ל-mBV היה סיכוי גבוה יותר ב-62% לרכוש CT. אלה שסווגו כ-mBV-A (הקשורים ל-CST-IV-A) היו בסיכון גבוה פי 2.4 בהשוואה ל-mBV-B.
Candidatus Lachnocurva vaginae – נפוץ פי 33 ב-mBV-A – עלול לשבש את ייצור חומצת החלב המגנה, ולהחליש את ההגנה מפני CT. מין זה היה קשור קשר הדוק לרשת של עשרה סוגים של חיידקים, כולל Prevotella, Megasphaera ו-Clostridium, שחזו ביחד עלייה של פי 2.5 בסיכון ה-CT ליחידה עלייה בניקוד הסיכון המיקרוביאלי (MRS).
השפעות רחבות יותר על ה-CVM
זיהומי CT גרמו לשינויים משמעותיים ב-CVM, אם כי דגימות לאחר הטיפול חזרו לעתים קרובות להרכב הבסיס. עם זאת, מצבי הביניים של mBV ו-CST-IV-A נותרו גבוהים במקרים של CT בהשוואה לביקורות.
מצב mBV-A לא רק חזה זיהומים חדשים אלא גם העלה את הסיכון לזיהום חוזר פי 3.6. בסך הכל, שיעורי הדבקה חוזרת היו 20.6% בקרב מקרי ה-CT לעומת 4% בביקורת, המייצגים סיכון גבוה פי שישה.
בנוסף, המצב החיובי של mBV לאחר הטיפול נמצא בקורלציה עם שיעורים מוגברים של הפלות, מה שמדגיש את המשמעות הקלינית של הרכב CVM.
מסקנות
מסקנת המחקר היא שתכונות CVM הקשורות ל-BV – כגון מצבי mBV, CSTs וטקסיות חיידקים ספציפיים – מנבאות היטב את הסיכון לזיהום ב-CT ולהידבקות חוזרת. אובדן של lactobacilli מגן ומגוון מיקרוביאלי מוגבר מספקים תמיכה ביולוגית לממצאים אלה.
תוצאות אלו מדגישות את החשיבות של סיווג BV לפי תת-סוג מולקולרי כדי להבין טוב יותר את הקשר שלו עם CT. תפקידו של ה-CVM ברגישות, הישנות וסיבוכים מדגיש גם את הפוטנציאל שלו כיעד להתערבויות מניעתיות וטיפוליות.
