מחקר חדש של ג'וזף ריינר ועמיתיו באוניברסיטת וירג'יניה קומנווולת' מראה הבטחה לבדיקה מבוססת שתן לסרטן השחלות. ריינר יציג את המחקר שלהם במפגש השנתי ה-68 של האגודה הביו-פיזיקלית, שיתקיים ב-10 – 14 בפברואר 2024 בפילדלפיה, פנסילבניה.
מחקרים קודמים הראו כי יש אלפי מולקולות קטנות, הנקראות פפטידים, בשתן של אנשים עם סרטן השחלות. אמנם ניתן לזהות מולקולות אלו באמצעות טכניקות מסוימות מבוססות, אך טכניקות אלו אינן פשוטות או חסכוניות. ריינר חיפש גישה חדשה לזיהוי קל יותר של הפפטידים הללו.
הוא פנה לחישה ננופורית, שיש לה פוטנציאל לזהות בו-זמנית מספר פפטידים. הרעיון הבסיסי של חישה ננופורית כרוך בהעברת מולקולות דרך נקבוביות זעירות, או ננופוריות, ומדידת השינויים בזרם החשמלי או בתכונות אחרות בזמן שהמולקולות עוברות דרכן.
כדי לרתום את טכנולוגיית הננופור לזיהוי פפטידים שונים, ריינר השתמש בננו-חלקיקי זהב שיכולים לחסום חלקית את הנקבוביות. פפטידים, כמו אלה בשתן של אנשים עם סרטן השחלות, אז "ידבקו לחלקיק הזהב ובעצם ירקדו מסביב ויראו לנו חתימה עכשווית ייחודית", הסביר ריינר.
השיטה מסוגלת לזהות בו-זמנית מספר פפטידים, ובמחקרם הם זיהו וניתחו 13 פפטידים, כולל כאלה שמקורם ב-LRG-1, סמן ביולוגי שנמצא בשתן של חולות סרטן השחלות. מתוך אותם 13 פפטידים, אמר ריינר, "אנחנו יודעים עכשיו איך החתימות האלה נראות, ואיך הן עשויות לשמש לתוכנית הזיהוי הזו. זה כמו טביעת אצבע שאומרת לנו בעצם מהו הפפטיד".
נתונים קליניים מראים שיפור של 50-75% בהישרדות של 5 שנים כאשר סרטן מתגלה בשלבים המוקדמים ביותר שלהם. זה נכון לגבי סוגי סרטן רבים".
ג'וזף ריינר ועמיתיו, אוניברסיטת וירג'יניה Commonwealth
המטרה הסופית שלהם היא לפתח בדיקה שבשילוב עם מידע אחר כמו בדיקות דם CA-125, אולטרסאונד טרנס-ווגינלי והיסטוריה משפחתית, עשויה לשפר את דיוק גילוי סרטן השחלות בשלב מוקדם בעתיד.
