במאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב רפואת ילדיםהחוקרים סיפקו סקירה מקיפה של אפשרויות הטיפול הזמינות עבור הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לילדים ולבני נוער.
לימוד: טיפולים בהפרעות קשב וריכוז בילדים ובני נוער: סקירה שיטתית. קרדיט תמונה: ClareM/Shutterstock.com
רקע כללי
באמצעות חיפוש שיטתי במאגרי מידע רפואיים, הם זיהו 312 מחקרי התערבות ב-540 מאמרים שפורסמו שחקרו התערבויות ADHD שנמשכו יותר מארבעה שבועות עבור אנשים מתחת לגיל 18 שאובחנו קלינית עם ADHD.
התוצאות כללו מדדים בריאותיים ופסיכו-סוציאליים, וכללו מחקרים השוו את קבוצת ההתערבות עם קבוצות אקטיביות, פסיביות, רשימת המתנה, פלצבו או ללא טיפול.
הם מצאו ראיות מבטיחות לגבי הזמינות הגוברת של מספר טיפולים המטפלים ביעילות בסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז עבור אוכלוסיות בגילאי בית ספר וצעירים וכי בעוד שטיפול תרופתי ממשיך להיות צורה חשובה של טיפול, היא קשורה לתופעות לוואי רבות.
תרופות לטיפול ב-ADHD
הסקירה העריכה תרופות שונות לטיפול ב-ADHD, כולל חומרים ממריצים מסורתיים כמו מתילפנידאט ואמפטמינים, כמו גם חומרים שאינם ממריצים.
מחקרים מצאו שממריצים מסורתיים הפחיתו משמעותית את חומרת הסימפטומים של ADHD ומדדים רחבים, אך לא השפיעו באופן ניכר על פגיעה תפקודית.
בעוד שניסוחים של מתילפנידאט שיפרו את הסימפטומים ודיכוי התיאבון, זה היה קשור לתופעות לוואי יותר.
באופן דומה, תכשירים של אמפטמין ומעכבי ספיגה חוזרת של נוראדרנלין (NRI) שיפרו גם הם את התסמינים אך דיכאו יותר את התיאבון והיו להם יותר תופעות לוואי, בעוד שאלפא-אגוניסטים היו קשורים עם פחות תופעות לוואי.
תרופות לא ממריצים שיפרו משמעותית את תסמיני הפרעת קשב וריכוז, מדדים רחבים והתנהגויות משבשות, אך לא השפיעו באופן ניכר על פגיעה תפקודית.
השוואות ישירות בין תרופות הראו תוצאות מגוונות, כאשר חלקן העדיפו ממריצים על פני חומרים שאינם ממריצים. עם זאת, שילוב של חומרים שאינם ממריצים עם חומרים ממריצים הראה שיפורים קטנים נוספים בסימפטומים.
בסך הכל, ממריצים נטו להיות יעילים יותר בשיפור תסמיני ADHD ובאמצעים רחבים בהשוואה לחומרים שאינם ממריצים, עם כמה שינויים בתופעות הלוואי ויתרונות נוספים בשילוב עם חומרים שאינם ממריצים.
טיפולים אינטגרטיביים, אלטרנטיביים או משלימים כגון היפוטרפיה, הומאופתיה ודיקור סיני לא היו קשורים לשיפורים בסימפטומים של ADHD או מדדי תוצאה אחרים.
טיפולי הפרעות קשב וריכוז התנהגותיות
התערבויות פסיכו-סוציאליות שיפרו משמעותית את תסמיני הפרעת קשב וריכוז בגישות מגוונות, כולל התערבויות מכוונות נוער, תוכניות תמיכה להורים והתערבויות בית ספריות. עם זאת, טיפולים אלו לא השפיעו באופן ניכר על התנהגויות משבשות או על ביצועים אקדמיים.
תוכניות תמיכת הורים הראו גם ציוני פס רחב משופרים והתנהגויות מפריעות אך לא פגיעה תפקודית.
התערבויות בית ספריות לא השפיעו באופן משמעותי על תסמיני הפרעת קשב וריכוז אך הראו פוטנציאל לשיפור הביצועים האקדמיים.
אימון קוגניטיבי לא שיפר משמעותית את תסמיני הפרעת קשב וריכוז, אך היה יעיל בהפחתת התנהגויות מפריעות והגברת אמצעי הפס הרחב.
נוירופידבק, במיוחד התמקדות בסמני EEG, שיפר משמעותית את תסמיני הפרעת קשב וריכוז עם הטרוגניות מינימלית, אם כי השפעתו על התנהגויות משבשות ופגיעה תפקודית לא הייתה חד משמעית.
בסך הכל, ממצאים אלה מצביעים על היעילות של התערבויות פסיכו-סוציאליות בהקלה על תסמיני ADHD בנוער, עם שינויים ביעילות בין גישות ותוצאות שונות.
שילוב טיפולים התנהגותיים ותרופות
הסוקרים מצאו כמה מחקרים ששילבו טיפולים פסיכו-סוציאליים עם תרופות (בעיקר אטומוקסטין או ממריצים).
טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, התערבויות הומניסטיות, טיפול ממוקד פתרון וטיפולים פסיכו-סוציאליים מולטי-מודאליים נכללו כטיפולים התנהגותיים.
מחקרים אלו בחנו את ההשפעה של טיפול פסיכו-סוציאלי נוסף בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד ולא כללו פלצבו או ללא זרועות טיפול.
היו מעט עדויות לכך שטיפול משולב שיפר את תסמיני ADHD ותוצאות אחרות.
ממצאים מרכזיים נוספים
התערבויות תזונתיות היו בדרך כלל מבוקרות פלצבו וכללו תוספי מזון וטיפולים תזונתיים אחרים, אשר ניתנו לעתים קרובות בנוסף לחומרים ממריצים.
לא היו תוספי מזון, כולל אומגה 3, שהיו קשורים לשיפור עקבי בתוצאות. עם זאת, התערבויות תזונתיות נמצאו בדרך כלל כמשפרות את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז והתנהגויות מפריעות נלוות מבלי להגביר את ההשפעות השליליות.
המחקר מצא ראיות מוגבלות לגבי האם סוגים שונים של ADHD או מצבים פסיכיאטריים קיימים משפיעים על תוצאות הטיפול. נתוני מעקב ארוכי טווח, במיוחד מעבר ל-12 חודשים, היו דלילים בכל ההתערבויות.
מחקרים, כולל אלה שבדקו את ההשפעה של טיפולים מולטי-מודאליים, לא הראו השפעות מתמשכות מעבר ל-12 חודשים על פני התערבויות שונות, למעט כמה ניסויים תרופתיים.
מסקנות
הסקירה כוללת ניתוח מקיף של טיפולי ADHD, תוך הדגשת היעילות של התערבויות מגוונות על פני מספר תחומים.
תרופות, כולל חומרים ממריצים ולא ממריצים, מראות שיפורים משמעותיים בתסמיני ADHD, עם חוזק עדות בינוני עד גבוה. טיפולים פסיכו-סוציאליים, נוירופידבק והתערבויות תזונתיות מפגינים יעילות מגוונת, לעתים קרובות עם עוצמה נמוכה יותר של ראיות.
שילוב טיפולים לא נמצא כמשפר את התוצאות באופן עקבי. קיים מחסור במחקרים על השפעות ארוכות טווח ויעילות השוואתית, המדגישים את הצורך במחקר נוסף כדי לתת החלטות לטיפול ולשפר את הטיפול בחולים.
המחברים הכירו כי היקף הסקירה שלהם מוגבל על ידי קריטריוני הכשירות שלהם, למעט כמה מחקרים קודמים, התערבויות פסיכו-סוציאליות ומחקרים עם גודל מדגם קטן יותר.
נדרש מחקר עתידי כדי לנתח את היעילות ההשוואתית של טיפולים שונים עם גישות מטה-אנליזה ברשת.
