מחקר חדש מאתגר מיתוסים על הורות ואישים למבוגרים

מחקר חדש מאתגר השקפות ומיתוסים מסורתיים בפסיכולוגיה, כמו האמונה הממושכת כי הורות היא ההשפעה הגדולה ביותר על אישים בוגרים.

סקירה מקיפה של הפסיכולוגיה הנוכחית חשפה כי אמונות רבות המוחזקות על בריאות הנפש ותפקוד המוח זקוקות לעדכון משמעותי. הפסיכולוג הנודע מייקל וו. אייסנק מפרק כמה מהאמונות הנפוצות הללו בספר חדש, פסיכולוגיה מחדש: מציאת משמעות בתפיסות שגויותו

מיתוסים פסיכולוגיים פופולריים הושלמו

אחד המיתוסים שנערכו בבדיקה הוא שלגברים ולנשים יש תכונות אישיות שונות לחלוטין, נושא שלדעת ד"ר אייסנק משך 'שטויות יותר מאשר כמעט כל נושא אחר בפסיכולוגיה'. למעשה, מחקרים הראו כי תוצאות ותוצאות מעורבות נוטות להשתנות בהתאם לגיאוגרפיה, תרבות ודמוגרפיה.

מיתוס חודר נוסף הוא שהורות היא ההשפעה הגדולה ביותר על האישיות, כאשר סקירה של ספרות הראתה שגורמים גנטיים מילאו תפקיד משמעותי הרבה יותר בעיצוב אישיות מבוגרת.

באופן דומה, המחבר מציג מחקרים שמציעים שרוב הציבור מאמינים בכוחם של העברת הודעות סובלימינליות, בחלקו בגלל נוכחותו בתקשורת, אך גוף ראיות חלש יחסית תומך בתיאוריה.

ד"ר אייסנק גם מתפוגג ברעיון שאימוני מוח מגדילים את תפקוד המוח שלך, כאשר הגורם הגדול ביותר לאינטליגנציה הוא גנטיקה.

"לפעמים הסיבה לפרשנויות מעוותות למחקר פסיכולוגי טמונה בתוכנו", הוא מסביר. "אנו בוחרים להאמין למיתוסים בפסיכולוגיה מכיוון שהם מאשרים את מה שנרצה להאמין שזה המצב, או מה שנראה עולה בקנה אחד עם הידע הכללי ו/או לחוויה האישית שלנו."

מיתוסים לבריאות הנפש

המחבר מתמודד גם עם מספר אמונות רבות על מחלות נפשיות, ואמר כי תפיסות שגויות הן 'נפוצות באופן מפתיע'.

לדוגמה, אנשים רבים מאמינים כי מחלות נפשיות נובעות כמעט לחלוטין מחוויות החיים, כאשר במציאות, מחקרים מראים אינטראקציה מורכבת בין גורמים חברתיים, סביבתיים וגנטיים.

"אין עוררין כי חוויות החיים ממלאות תפקיד בהפעלת כמעט כל הפרעה נפשית", הוא מסביר, "עם זאת אסור לנו להתמקד באירועי חיים קשים בבידוד. השפעתם משתנה במידה ניכרת בין אנשים שונים.

"גורם חשוב הוא איכות התמיכה החברתית שהם מקבלים."

מיתוס נוסף הוא שנוגדי דיכאון יעילים בהרבה מפסיכותרפיה, כאשר למציאות חולים מדוכאים נוטים הרבה יותר להחזיר בעקבות נוגדי דיכאון מכיוון שהתרופות אינן פותרות את הבעיות הבסיסיות.

אתגר אחד שמציב המחבר הוא היעילות של המחקר הפסיכולוגי הנוכחי ומערכות סיווג בריאות הנפש. הספר מגלה כי המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM-5) מונה כעת 541 הפרעות מובחנות, מה שמעיד על סיווג מוגזם. בהתחשב בעובדה שהפרעות רבות חולקות מאפיינים בסיסיים, הגיע הזמן לשנות את מגמת הגרגיריות – פיתוח טיפולים ספציפיים יותר ויותר לתנאים מוגדרים בצורה צרה.

הכרה והימנעות מיתוסים

כדי להתמודד עם כמה מהמיתוסים החודרים, אייסנק מציע שאנשים צריכים להיות קריטיים יותר. הוא מדגים כיצד ייצוגים תקשורתיים לעיתים קרובות מעוותים מציאות פסיכולוגית, שכן סרטים מייצגים באופן דרמטי את מצבי בריאות הנפש באופן דרמטי, סיקור חדשות נוטה לסנסציוניזם, וספרי פסיכולוגיה פופולריים לעתים קרובות מפשטים יתר על המידה סוגיות מורכבות.

הוא ממליץ לאנשים להיות מודעים לדיווח מפושט יתר על המידה ומציע שהם צריכים להיזהר גם מהראיות האנקדוטליות, הטיה לאישור (להאמין במשהו רק בגלל שזה מתיישר עם מה שהם האמינו בעבר), וחשיבה משאלת לב.

בחוגים אקדמיים, המחבר מציע שינויים משמעותיים באופן אופן הדיווח על המחקר הפסיכולוגי. הוא מפרט חששות רציניים לגבי ההתרבות, והאינטרסים המסחריים משפיעים באופן משמעותי על ממצאי המחקר על ידי הצגת הטיה משמעותית.

הספר מגיע עם קריאה לשקיפות מחקרית רבה יותר, השפעה מופחתת מהעסקים ושיפור תקני ההתרבות במחקר.