מחקר פורץ דרך שכלל עובדי מין קנייתים האיר אור לתוך התגובה החיסונית לזיבה, וסלל את הדרך לחיסונים יעילים יותר.
המחקר מבוצע על ידי מדענים באוניברסיטאות מנצ'סטר ואוקספורד העובדים בשיתוף פעולה עם KEMRI/Wellcome Trust Unity בקניה, המחקר מתפרסם בכתב העת Nature Communications וממומן על ידי Wellcome Trust.
הממצאים מגיעים על רקע דיווחים אחרונים המראים שזיבה – מחלת מין – הופכת עמידה יותר ויותר לאנטיביוטיקה ועלולה להפוך לבלתי ניתנת לטיפול בעתיד.
אנשים הנגועים בזיבה עלולים לחוות כאב או צריבה, אם כי, אם לא מטופלים, הם עלולים להמשיך ולפתח בעיות חמורות יותר כולל אי פוריות, זיהום מערכתי וסיכון מוגבר ל-HIV/איידס.
ישנם כיום זנים עמידים לריבוי תרופות של Neisseria gonorrhoeae חיידק (Ng) – הגורם לזיבה – מה שהופך אנטיביוטיקה רבות ללא יעילות כטיפולי קו ראשון.
לחיידק יש מגוון מנגנונים לבלימת תגובות חיסוניות, כלומר אין מספיק 'זיכרון' אימונולוגי כדי להילחם בזיהומים הבאים.
ניסיונות לפתח חיסון נגד זיבה לא צלחו ברובם; עם זאת, בשנת 2017 מחקר הראה כי חיסון נגד חיידק קשור Neisseria meningitidis (Nm) הוביל להפחתה בשכיחות הזיבה.
למרות שיעילות החיסון Nm נגד Ng הייתה מוגבלת, הוא סיפק רמז חשוב להכנת חיסון Ng יעיל.
בעבודה עם קהילה מודחקת של עובדי מין בקניה הסובלים מחשיפה גבוהה לזיבה, פרופ' אד סנדרס והצוות שלו בקניה ערכו ניסוי של חיסון Nm כדי לבחון את התגובות החיסוניות שלהם.
פרופ' ג'רמי דריק והצוות במנצ'סטר זיהו אז את דפוס תגובות הנוגדנים אצל מקבלי החיסון והשוו אותם לאנשים שנדבקו בזיבה.
כדי לבטל את הבחירה בתגובות הנוגדנים המסובכות, צוות מנצ'סטר ייצר 'מיקרו-מערך' – ספרייה של הרכיבים השונים, או אנטיגנים, שיכולים להגיב עם הנוגדנים המושרים על ידי החיסון Nm.
באמצעות טכנולוגיה רבת עוצמה זו, הפרופילים המורכבים של נוגדנים כנגד הרכיבים השונים נקבעו עבור כל מחוסן, או לכל אדם נגוע.
השוואה בין הפרופילים העלתה תמונה מפורטת של תגובות הנוגדנים לחיסון, והראתה כיצד הן שונות לאלו שלאחר ההדבקה.
מוביל הפרויקט פרופסור כריס טאנג מאוניברסיטת אוקספורד אמר: "עבודה זו לוקחת צעד חשוב בדרך לפיתוח חיסוני Ng, מכיוון שיש לנו מושג טוב יותר אילו תגובות נוצרות על ידי חיסון מגן חלקית בהשוואה לזיהום."
למחקר זה יש השלכות נרחבות לגבי בדיקה מחדש של תכנון חיסונים עבור פתוגנים חיידקיים אחרים באמצעות שיטות חדשות אלה, כולל אלו שבהן עמידות לאנטי-מיקרוביאלית מהווה בעיה.
אנו מקווים שיישום הטכנולוגיות הללו יאפשר התקדמות לקראת חיסונים נגד פתוגנים אחרים".
פרופ' ג'רמי דריק, אוניברסיטת מנצ'סטר
